קטגוריה:הושע ז טז
ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים.
יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
יָשׁ֣וּבוּ יָשׁ֣וּבוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqi3mp׀ לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn עָ֗ל עָ֗ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5920
מורפ': HNcmsa הָיוּ֙ הָיוּ֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3cp כְּקֶ֣שֶׁת כְּ - מילת יחס
קֶ֣שֶׁת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: k/7198
מורפ': HR/Ncfsc רְמִיָּ֔ה רְמִיָּ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7423 a
מורפ': HNcfsa יִפְּל֥וּ יִפְּל֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5307
מורפ': HVqi3mp בַחֶ֛רֶב בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֶ֛רֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/2719
מורפ': HRd/Ncfsa שָׂרֵיהֶ֖ם שָׂרֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 8269
מורפ': HNcmpc/Sp3mp מִזַּ֣עַם מִ - מילת יחס
זַּ֣עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/2195
מורפ': HR/Ncmsc לְשׁוֹנָ֑ם לְשׁוֹנָ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3956
מורפ': HNcbsc/Sp3mp ז֥וֹ ז֥וֹ - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2097
מורפ': HPdxfs לַעְגָּ֖ם לַעְגָּ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3933
מורפ': HNcmsc/Sp3mp בְּאֶ֥רֶץ בְּ - מילת יחס
אֶ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרָֽיִם מִצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
יָשׁ֣וּבוּ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) עָ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
הָיוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כְּקֶ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) רְמִיָּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יִפְּל֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) בַחֶ֛רֶב תביר (משנה, דרגא 3)
שָׂרֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
מִזַּ֣עַם מונח (משרת, דרגא 5) לְשׁוֹנָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
ז֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) לַעְגָּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּאֶ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) מִצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
יָשׁוּבוּ כשהם שבים מדרכם לֹא עָל הם לא שבים אלי (עָל מלשון עליון, כינוי לה'). הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה אשר יורים בה חץ לכיוון אחד והחץ עף לכיוון ההפוך - כך ישראל בגדו בה', יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם מדבריהם המכעיסים את ה' - זוֹ לַעְגָּם על כך ילעגו עליהם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"היו כקשת רמיה" - כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום
"יפלו בחרב שריהם" - יוחנן בן קרח (ירמיהו מג) וכל החיילים ששבו למצרים
"מזעם לשונם" - לשון קשה שהשיבו לירמיהו
"זו לעגם" - אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד (שמות יד)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"על" - מלשון עליון וכן הוקם על (שמואל ב כ"ג)
"כקשת רמיה" - ר"ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה
"מזעם" - ענין קצף ועברה
מצודת דוד
"זו לעגם" - במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה
"מזעם לשונם" - ר"ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח
"יפלו" - לכן יפלו שריהם בחרב האויב
"ישובו לא על" - משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ"א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ"א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"על". למעלה:
"היו כקשת". המליצה תצייר לשון הרע בחצים וקשת, כמ"ש חץ שחוט לשונם, וידרכו את לשונם קשתם שקר (ירמיהו ט'), ושם שריהם נושא המאמר כולו, שריהם היו כקשת:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "הושע ז טז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.