הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לעג = צחוק של זלזול והמעטה בערכו של הזולת

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: לעג

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: לעג

לעג בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, מציין שילוב של צחוק עם זלזול - דיבור ציני שנועד להשפיל את הזולת ולהפחית בחשיבותו:

מלכים ב יט כא: " "זה הדבר אשר דבר ה' עליו: בזה לך, לעגה לך בתולת בת ציון..." ", וכן ישעיהו לז כב - ירושלים צוחקת על האיומים של סנחריב ואינה מייחסת להם חשיבות.
ישעיהו כח יא: " "כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה" " - בני יהודה מתנהגים כאילו שה' מדבר אליהם בצחוק, בשפה חסרת חשיבות; הם אינם מייחסים חשיבות לדבר ה' ואינם טורחים לנסות להבין אותו ( פירוט ).
ישעיהו לג יט: " "את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע, נלעג לשון אין בינה" " - האשורים נחשבו לעם ברברי, שהשפה שלו אינה מתאימה לבטא רעיונות חשובים אלא רק דברי לעג.
ירמיהו כ ז: " "פתיתני ה' ואפת, חזקתני ותוכל; הייתי לשחוק כל היום, כלה לעג לי" " - עושים צחוק מהנבואות שלי ולא מייחסים להן חשיבות.
דברי הימים ב ל י: " "ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון, ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם" " - צחקו עליהם ולא ייחסו חשיבות לדבריהם.
תהלים ב ד: " "יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו" " - ה' לא מייחס חשיבות לאיומים של הגויים על המשיח.
(משלי יז ה): "לעג לרש חרף עשהו, שמח לאיד לא ינקה" - הצוחק על העני ומפחית בערכו, למעשה פוגע בכבודו של ה' שעשה אותו ( פירוט ).
משלי א כו: " "גם אני באידכם אשחק, אלעג בבא פחדכם" " - החכמה מאיימת על הפתיים שתלעג להם, כאמצעי הרתעה, כדי שיבואו ללמוד ( פירוט ).

פסוקים נוספים

יחזקאל כג לב: " "כה אמר ד' ה': כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה, תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל" "
יחזקאל לו ד: " "...כה אמר ד' ה' להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב" "
הושע ז טז: " "ישובו לא על, היו כקשת רמיה; יפלו בחרב שריהם, מזעם לשונם, זו לעגם בארץ מצרים" "
תהלים כב ח: " "כל ראי ילעגו לי, יפטירו בשפה יניעו ראש" "
תהלים לה טז: " "בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו" "
תהלים מד יד: " "תשימנו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו" "
תהלים נט ט: " "ואתה ה' תשחק למו, תלעג לכל גוים" "
תהלים עט ד: " "היינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו" "
תהלים פ ז: " "תשימנו מדון לשכנינו, ואיבינו ילעגו למו" "
תהלים קכג ד: " "רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים" "
איוב ט כג: " "אם שוט ימית פתאם, למסת נקים ילעג" "
איוב יא ג: " "בדיך מתים יחרישו, ותלעג ואין מכלם" "
איוב כב יט: " "יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו" "
איוב לד ז: " "מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים" "
משלי ל יז: " "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר" "
נחמיה ב יט: " "וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים" "
נחמיה ג לג: " "ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים" "

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-03.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לעג - צחוק של זלזול והמעטה בערכו של הזולת

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lag