קטגוריה:הושע ז טז

◥

►

◄

ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

יָשׁ֣וּבוּ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּ/קֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַ/חֶ֛רֶב שָׂרֵי/הֶ֖ם מִ/זַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑/ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖/ם בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

תָּבוּ לִמְרוֹד מִן אוֹרַיְתָא לָא עַל דְאַבְאֵישִׁית לְהוֹן דָמָן אִינוּן כְּקֶשֶׁת נְכִילָא יִתְקַטְלוּן בְּחַרְבָּא רַבְרְבֵיהוֹן מֵעִמְקוּת לִישַׁנְהוֹן אִלֵין עוֹבְדֵיהוֹן עַד דְאִינוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ישובו לא על" - שבו למצרים ולא להועיל להם לכך נקוד על בקמץ כמו (שמואל ב כג) נאם הגבר הוקם על שהוא לשון עילוי ואינו דבוק לתיבה שלאחריו

"היו כקשת רמיה" - כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום

"יפלו בחרב שריהם" - יוחנן בן קרח (ירמיהו מג) וכל החיילים ששבו למצרים

"מזעם לשונם" - לשון קשה שהשיבו לירמיהו

"זו לעגם" - אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד (שמות יד)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"זו לעגם" - במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה

"מזעם לשונם" - ר"ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח

"יפלו" - לכן יפלו שריהם בחרב האויב

"ישובו לא על" - משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ"א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ"א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרה

מצודת ציון

"על" - מלשון עליון וכן הוקם על (שמואל ב כ"ג)

"כקשת רמיה" - ר"ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה

"מזעם" - ענין קצף ועברה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ישובו לא על", הם ישובו מן הרשת (הנזכר למעלה אפרש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם) אבל העוף הזה אחר שישוב מן הרשת "לא ישוב על", לעוף למעלה, רק ילך מרשת זה אל רשת אחר, שכן ברחו מרשת מצרים אל רשת אשור, "היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם", שיעורו "שריהם היו כקשת רמיה", ור"ל על השרים שהלכו אל מלך אשור והלשינו את הושע בן אלה שמרד בו וששלח מנחה אל סוא מלך מצרים, וחשבו בזה לירות חץ קשתם על הושע ומלך אשור צר אח"כ על שומרון והרגם, ובזה נדמו כקשת רמיה שמי שמורה בו חץ חוזר החץ אל לב המורה, וכן חזרו חצי לשונם אל לבם, ור"ל "שריהם" אשר ירו חצים "מזעם לשונם" בלה"ר שאמרו על מלכם הם עצמם "יפלו בחרב" ע"י מלך אשור, וא"כ נדמו כקשת רמיה, "זו לעגם בארץ מצרים" כן לעגו עליהם בלעג במצרים, ששם לעגו עליהם שהיו כקשת רמיה: