קטגוריה:דניאל ה טז

המלך אומר בצורה סתומה שהוא שמע על דניאל.
הוא לא הודיע שהוא שמע מאשתו המלכה (ביאור:דניאל ה י), רק לפני כמה דקות.

ביון היה מקובל לשחק בפזל של קשרים, ברזלים מלופפים, עצים, וכופסאות. אלכסנדר הגדול פתח את הקשר הגורדי באלימות. המלכה אמנם אמרה למלך: "וְהַשְׂכֵּל לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת, לְהַגָּדַת חִידוֹת וּלְהַתִּיר קְשָׁרִים נִמְצְאָה בוֹ בְּדָנִיֵּאל" (ביאור:דניאל ה יב) והמלך חוזר על דבריה באמונה שאלו היו דברי אמת.

הבעיה שעמדה לפני המלך היתה לזהות אותיות בלתי מוכרות שנכתבו באצבע אלוהים על הקיר, לחבר את האותיות למילים בעלי משמעות בשפה כל שהיא, ולפרש את צרוף המילים ביחד למסר מאלוהים למלך. הדבר דומה לפתרוו של תשבץ, פזל - לכן יכולת לפתור קשרים מתאימה לצרכי המלך.

"כְּעַן" - כָּעֵת, עכשו, מיד, ברגע זה, לפני. המלך דורש תשובה מידית, ולא מאשר לדניאל לעזוב את ההיכל ולחקור זמן בלתי מוגבל.
מהחכמים המלך לא דרש תשובה מידית. הוא רק אמר: "שֶׁכָּל אִישׁ שֶׁיִּקְרָא כְתָב זֶה וּפִתְרוֹנוֹ יוֹדִיעֵנִי ..." (ביאור:דניאל ה ז).
ייתכן בגלל שהחכמים אפילו לא פתחו את הפה, ודברי המלכה שהעניקו כבוד לדניאל, המלך הוסיף את הדרישה לתת תשובה מידית.

התוספת גרמה שגם כל החכמים יהיו חייבים לענות עכשו, ואם הם לא יענו עכשו, אסור להם לבוא אחר-כך ולתת תשובה אחרת מדניאל - ( עכשו או לעולם לא)

המלך דרש לקרוא ולפתור.
ניתן להבין שאף אחד מהחכמים אפילו לא היה מסוגל לקרוא, כי אם הם היו יודעים לקרוא הם היו מתחילים לשוחח ביניהם ומנסים להשלים את החסר כדי לתת פרוש שישמח את המלך.

"וְתַלְתָּא" - של"ג תרגם "וּשְׁלִישִׁי". לא ברור אם מדובר בשליש ממדינות המלכות, או הוא השלישי לאחר המלך (ובנו), או בתפקיד שָּׁלִישׁ למלך, במשמעות: 'עוזר ראשי' ("וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן ... וַיְמִתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. (מלכים ב טו כה) ).

המלך הציע שלוש מתנות חשובות. ניתן להשוות ליוסף שזכה להיות משנה לפרעה, למרדכי שזכה להיות משנה לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לאסתר שהמלך הבטיח לתת לה עד חצי המלכות, ודניאל. דניאל סרב לקבל את המתנות (ביאור:דניאל ה יז), אולם המלך כפה עליו "וְהִלְבִּישׁוּ אֶת דָּנִיֵּאל אַרְגָּמָן וְרָבִיד שֶׁל זָהָב עַל צַוָּארוֹ, וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹלֵט שְׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת" (ביאור:דניאל ה כט) לפחות לזמן קצר, כי המלך הומת באותו הלילה (ביאור:דניאל ה ל).

יוסף קיבל: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו: 'אַבְרֵךְ'; וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מב-מג).

מרדכי קיבל: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן, וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ח ב), וגם "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו).

לאסתר הובטח: "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְיִנָּתֵן לָךְ" (ביאור:אסתר ה ג), ובסוף "נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, אֶת בֵּית הָמָן" (ביאור:אסתר ח א).

דניאל היה מיועד לקבל: "אַרְגָּמָן תִּלְבַּשׁ, וְרָבִיד שֶׁל זָהָב עַל צַוָּארֶךָ, וּשְׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת תִּשְׁלֹט"

• דניאל לא קיבל את טבעת המלך שהיתה מעניקה לו זכות להוציא חוקים וצווים.
• דניאל קיבל גינוני פאר של רביד זהב ובגד מלכות בצבע ארגמן. לא ברור מה הכוח שהדברים האלה העניקו לו.
• המלך הודיע שהוא ימנה את דניאל לשָּׁלִישׁ או לשליט על שליש ממלכותו. לא ברור איזה מדינות היו כלולות באזור, ומה קרה לשליטים שהמלך מינה בעבר למדינות האלה. סביר שהוא התכוון למנות את דניאל ליועץ אישי שלו, שָּׁלִישׁ.

באותה תקופה ממלכת פרס התחזקה והתחילה ללחוץ על הבבלים. שליש ממלכות בבל היה יכול לכלול בעיקר מדינות שהפרסים כבר כבשו או עמדו לכבוש. לכן דניאל לא חשש להודיע למלך שהוא אבוד, וכל ממלכתו תיפול לידי פרס, ודניאל, בזכות עזרתו לפרס, יתמנה ליועץ למלך פרס. כך דניאל זכה במתנות של המלך אבל לא ממנו אלא ממלך פרס.