קטגוריה:דברים לג ט

<< | ספר דברים • פרק ל"ג • פסוק ט' | >>

האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו.

הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ.

המהדורה המוטעמת:

הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הָאֹמֵ֞ר הָ - מילית, ה' הידיעה
אֹמֵ֞ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/559
מורפ': HTd/Vqrmsa לְאָבִ֤יו לְ - מילת יחס
אָבִ֤י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/1
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms וּלְאִמּוֹ֙ וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
אִמּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/l/517
מורפ': HC/R/Ncfsc/Sp3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn רְאִיתִ֔יו רְאִיתִ֔י - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqp1cs/Sp3ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־אֶחָיו֙ אֶחָי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmpc/Sp3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn הִכִּ֔יר הִכִּ֔יר - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5234 a
מורפ': HVhp3ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־בנו בנ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms בָּנָ֖יו בָּנָ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יָדָ֑ע יָדָ֑ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp3ms כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC שָֽׁמְרוּ֙ שָֽׁמְרוּ֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqp3cp אִמְרָתֶ֔ךָ אִמְרָתֶ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 565 a
מורפ': HNcfsc/Sp2ms וּבְרִֽיתְךָ֖ וּ - ו' החיבור
בְרִֽיתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1285
מורפ': HC/Ncfsc/Sp2ms יִנְצֹֽרוּ יִנְצֹֽרוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5341
מורפ': HVqi3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הָאֹמֵ֞ר גרשיים (שליש, דרגא 4)

לְאָבִ֤יו מהפך (משרת, דרגא 5) וּלְאִמּוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) רְאִיתִ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶת־אֶחָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) הִכִּ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶת־(בנו) בָּנָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יָדָ֑ע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) שָֽׁמְרוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אִמְרָתֶ֔ךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּבְרִֽיתְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

יִנְצֹֽרוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ "לֹא רְאִיתִיו" איני רואה מי אבי ואימי. שבט לוי לא ריחם אפילו על קרוביו, שחטאו בחטא העגל: "...וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה" - שמות לב, כז) וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע. כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	דְּעַל אֲבוּהִי וְעַל אִמֵּיהּ לָא רְחֵים כַּד חָבוּ מִן דִּינָא וְאַפֵּי אֲחוֹהִי וּבְנוֹהִי לָא נְסֵיב אֲרֵי נְטַרוּ מַטְּרַת מֵימְרָךְ וּקְיָמָךְ לָא אַשְׁנִיאוּ׃
ירושלמי (יונתן):	נַפְקִין שֵׁיבַט לֵוִי לְפוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא וּמִתְפַּרְשִׁין מִן מַשְׁכְּנֵיהוֹן אָמְרִין לַאֲבוּהוֹן וּלְאִימַתְהוֹן לָא חַמִיתִינוּן וְיַת אֲחוּהוֹן דְלָא בְּנֵי תְּלָתִין שְׁנִין לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּן יַתְהוֹן וְיַת בְּנֵיהוֹן לָא יָדְעִין מְטוֹל דְקַיְימִין עַשְרִין שְׁנִין בְּמַטַרְתְּהוֹן בְּמֵימְרָךְ וּקְיַים פּוּלְחַן קוּדְשָׁךְ נַטְרִין:
ירושלמי (קטעים):	דַאֲמִיר עַל שִׁבְטָא דְלֵוִי לְאָבוֹי וּלְאִמֵיהּ לָא נְסִיב אַפִּין בְּדִינָא דְתָמָר וְיַת אָחוֹי לָא חַכִּים בְּעוֹבָדָא דְעֶגְלָא וְעַל בְּנוֹי לָא קְנָא רַחֲמִין בְּעוֹבָדָא דְזִמְרִי אֲרוּם נָטְרוּ מֵימַר פּוּמָךְ וּבִגְזֵירַת אוֹרַיְיתָךְ אִינוּן זְהִירִין:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו - וכי עלתה על לב שלוי עובד ע"ז? והלא כבר נאמר ויעמד משה בשער המחנה! אלא זה אבי אמו מישראל: ואת אחיו לא הכיר - זה אחי אמו מישראל: ואת בניו לא ידע - זה בן בתו מישראל:

כי שמרו אמרתך - במצות: ובריתך ינצורו - במדבר.

ד"א רבי אומר: כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו - במדבר.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" - כשחטאו בעגל ואמרתי מי לה' אלי נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל או את אחיו מאמו או בן בתו וכן עשו וא"א לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש שהרי לויים הם ומשבט לוי לא חטא אחד מהם שנאמר כל בני לוי

"כי שמרו אמרתך" - לא יהיה לך אלהים אחרים

"ובריתך ינצורו" - ברית מילה שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם (ס"א אותם שנולדו במדבר שישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין)

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו – כְּשֶׁחָטְאוּ [יִשְׂרָאֵל] בָּעֵגֶל וְאָמַרְתִּי: "מִי לַה' אֵלָי" (שמות לב,כו), נֶאֶסְפוּ אֵלַי כָּל בְּנֵי לֵוִי, וְצִוִּיתִים לַהֲרֹג אֶת אֲבִי אִמּוֹ וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ אֶת אָחִיו מֵאִמּוֹ אוֹ בֶּן בִּתּוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָבִיו מַמָּשׁ, וְאָחִיו מֵאָבִיו, וְכֵן בָּנָיו מַמָּשׁ; שֶׁהֲרֵי לְוִיִּים הֵם, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי לֹא חָטָא אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שם; ספרי שנ).
כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ – "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמות כ,ב).
וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ – בְּרִית מִילָה. שֶׁאוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא מָלוּ אֶת בְּנֵיהֶם; וְהֵם הָיוּ מוּלִין, וּמָלִין אֶת בְּנֵיהֶם ספרי על במדבר ט,ה).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. על כלל השבט ידבר, כענין שכתוב (שמות לב) מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי, ואמר להם מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו, ולאו דוקא בנו ואחיו ממש, וכן בכאן לאחיו ולאמו ואת אחיו ואת בניו, אין לפרש אביו ממש ולא אחיו ממש מאביו וגם לא בניו ממש, שהרי לוים גמורים הם ובשבט לוי לא חטא אחד מהם כלל שהרי כתיב ויאספו אליו כל בני לוי, אבל ענין הכתוב לאביו אבי אמו מישראל, ואת אמו אחיו מאמו מישראל, ואת בניו בן בתו מישראל, ולא היו לוים ממש. כי שמרו אמרתך. לא יהיה לך.
ובריתך ינצורו. זה ברית מילה, כי ישראל לא מלו את בניהם במדבר, אבל שבט לוי מלו את בניהם. ואע"פ שהוא מדבר על השבט בכלל נרמז בו גם כן שמואל הנביא הלוי, ועליו יאמר האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, כי כאשר נגמל היה בבית ה' להיות פרוש ונבדל לעבוד את הש"י, ואת בניו לא ידע שהוליד בנים לעבודת הש"י.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"האומר לאביו" בענין העגל:

" ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך" לא הקפיד על חיי בניו במדבר כדי לשמור אמרתך והוא מצות מילת הבנים אע"פ שהיו מתים רבים מהם כאמרם ז"ל (פ"ק דיומא) מפני שלא נשבה להם רוח צפונית:

" ובריתך ינצורו" כאמרם ז"ל שבטו של לוי לא עבדו ע"ג וזה התאמת במצרים ובמדבר:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

הערות

(ט) "האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע". יוכיח שגם מדת העברה שתביא לידי חמס, אין בהם, שענין העברה הוא לחוש רק לטובת עצמו, וכל הנוגע בו ישמור לו עברתו, ויעשה לו דבר אף שהוא נגד רצון ה', והם עשו בהפך שאף על בניהם לא חסו רק לעשות רצון ה'. וזה שאמר כי שמרו אמרתך הוא מה שאמר להם (שמות לג כז) כה אמר ה' וגו' שימו איש חרבו על ירכו וגו': ובריתך ינצרו. שמלבד זה ששמעו אמרתך גם בריתך ינצורו בזה, שבענין הברית נכלל גם הערבות על אחרים, ולעשות דין בעוברי רצונו, ועתה יאמר שבמדות האף והעברה אשר בתולדתם השתמשו למלאות רצון ה' והוא:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. כי רז"ל אמרו ^[2] כל העוסק בתורה פטור מן כיבוד או"א וראיה מיעקב שלא נענש על אותן י"ד שנים שהיה נטמן בבית שם ועבר שלא קיים בהם מצות כיבוד או"א, זה"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, שאינו צריך לראות אחריהם וכ"ש שגם את אחיו לא הכיר, אינו צריך לידע ממנו, ואת בניו לא ידע, כדאיתא במס' עירובין (דף כב.) מ"ד שחורות כעורב רבא אמר במי אתה מוצא התורה במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא כי הוה אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקא מאי נעביד להו אמר לה איכא קרמי באגמא, זה"ש כאן ואת בניו לא ידע, שגם את בניו יעשה א"ע כלא יודע וכל כך למה כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב וגו', ר"ל מצד שהם צריכין לעסוק בתורה תמיד ע"כ גם את בניו לא ידע כאמור. ישימו קטורה באפיך וגו'. כי העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבם (מנחות קי, א), ברך ה' חילו, כחו כי התורה מתשת כחו של אדם ע"כ אמר ברך ה' חילו, היינו כחו, ופועל ידיו תרצה, שיעסוק בתורה כדי לשמור ולעשות, מחץ מתנים קמיו וגו', כי אם פגע בך מנוול זה השונא הפנימי שנקרא מנוול משכהו לבית המדרש (סוכה נב, ב).