קטגוריה:דברים יח יב
כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך.
כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה כׇּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.
כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהֹוָ֖ה כׇּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃
כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־תוֹעֲבַ֥ת תוֹעֲבַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8441
מורפ': HNcfsc יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־עֹ֣שֵׂה עֹ֣שֵׂה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqrmsc אֵ֑לֶּה אֵ֑לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: 428
מורפ': HPdxcp וּבִגְלַל֙ וּ - ו' החיבור
בִ - מילת יחס
גְלַל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/b/1558
מורפ': HC/R/Ncmsc הַתּוֹעֵבֹ֣ת הַ - מילית, ה' הידיעה
תּוֹעֵבֹ֣ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/8441
מורפ': HTd/Ncfpa הָאֵ֔לֶּה הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵ֔לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: d/428
מורפ': HTd/Pdxcp יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֔יךָ אֱלֹהֶ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms מוֹרִ֥ישׁ מוֹרִ֥ישׁ - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3423
מורפ': HVhrmsa אוֹתָ֖ם אוֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp מִפָּנֶֽיךָ מִ - מילת יחס
פָּנֶֽי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
כָּל־עֹ֣שֵׂה מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֑לֶּה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּבִגְלַל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַתּוֹעֵבֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הָאֵ֔לֶּה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מוֹרִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
מִפָּנֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ משמיד אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ כָּל עָבֵיד אִלֵּין וּבְדִיל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרֵיךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ כָּל עֲבֵיד אִלֵין וּמְטוֹל תּוֹעֵיבְתָּא הָאִילֵין יְיָ אֱלָהָכוֹן מְתָרֵיכֵיהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי תועבת ה' כל עושה אלה . ואפילו אחת מהם. [לפי שאומר] ובגלל התועבות האלה ה' א-להיך מוריש אותם מפניך , יכול לא יהא חייב, עד שיעבור על כולם? תלמוד לומר כל עושה אלה , אפילו אחת מהם.
סה. ) כשהיה ר' אלעזר [נ"א ר"ע] מגיע לפסוק זה, היה אומר, "חבל עלינו. מה אם מי שמדבק בטומאה - רוח טומאה שורה עליו; המדבק בשכינה, דין הוא שתשרה עליו רוח הקדש! ומי גרם - (ישעיה נט) כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין א-להיכם ".
מלבי"ם - התורה והמצוה
סד.
כי תועבת ה' כל עשה אלה . כבר בארתי בהתו"ה ( אחרי קמז ), שבמאמר המחייב, אם כתב " עושה אלה ", משמע אפי' אחד מהם. כמ"ש במכות כד, וסנהדרין פא, "ר"ג כי מטי להאי קרא, בכי. עשה אלה לא ימוט (=במצוות) - עושה כולם הוא דלא ימוט, הא (עשה רק)חדא מינייהו - ימוט! א"ל ר"ע, מי כתיב “עושה כל אלה" (במצוות)? " עשה אלה " כתיב, אפי' בחד מינייהו!"
וזה דוקא אם כתב מלת "אלה" בלא ה' הידיעה. אבל כשכתב ובגלל התועבות האלה , בה' הידיעה, מציין את כלם.
לכן כתב כל עושה "אלה" , שמשמע אפי' מקצתם. ר"ל, אפי' העושה א' מהם, הוא תועבת ה'. ואת הכנענים הוריש בגלל התועבות "האלה" , שהם עשו את כלם.
סה. ) אחר ודורש אל המתים (כנ"ל שפטים סג ). והגר"א מחקו מכאן, והעמידו למעלה, כנ"ל שם.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יח יב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.