ביאור:הוריש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הוריש = השמיד; נתן דבר בירושה; הפך מישהו לרש (עני)[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: הוריש

הפועל "הוריש" מופיע בתנ"ך בכמה משמעויות שונות:

א. נתן בירושה[עריכה]

במשמעות זו, "הוריש" הוא בבניין הגורם של הפועל "ירש":

  1. איוב יג כו : " " "כי תכתב עלי מררות ות וריש ני עונות נעורי" " ": כוונתו של איוב היא, שה' פוקד עליו את עוונות נעוריו, כאילו קיבל אותם בירושה מנעוריו.
  2. דברי הימים ב כ יא : " " "והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר ה ורש תנו" " ": ה' נתן את ארץ ישראל בירושה לעם ישראל.

ב. הפך מישהו לעני[עריכה]

במשמעות זו, "הוריש" הוא בבניין הגורם של התואר "רָש":

  1. שמואל א ב ז : " " "ידוד מ וריש ומעשיר משפיל אף מרומם" " ": "מוריש" הוא ההפך של "מעשיר".

ג. השמיד[עריכה]

משמעות א' ומשמעות ב' הן "צפויות", מבחינה זו שהן דומות למשמעויות של מילים עם אותיות דומות ("ירש", "רש"). אולם, ברוב המקומות שבהם מופיע הפועל "הוריש", אי אפשר לפרש אותו באחת משתי המשמעויות הנ"ל, ולכן חייבים להניח שיש משמעות שלישית:

  1. במדבר יד יב : " " "אכנו בדבר וא ורש נו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו" " ": אם ה' יכה את עם ישראל בדבר - הוא בוודאי לא רק יהפוך להיות "רָש", אלא יושמד לגמרי.
  2. דברים ט ג : " " "וידעת היום כי ידוד אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך וה ורש תם והאבדתם מהר כאשר דבר ידוד לך" " ": כאן, הפועל "הוריש" נרדף לפועל "האביד".
  3. יהושע ח ז : " " "ואתם תקמו מהאורב וה ורש תם את העיר ונתנה ידוד אלהיכם בידכם" " ": כידוע, בני-ישראל שרפו את העי לגמרי, וגם הרגו את כל תושביה.
  4. זכריה ט ד : " " "הנה אדני י ורש נה והכה בים חילה והיא באש תאכל" " ": גם כאן ה' ישמיד את העיר.

אמנם, בכמה מקומות נראה שהפועל "הוריש" משלב את המשמעות א' "העביר בירושה" עם המשמעות "השמיד", והמשמעות המדוייקת היא "השמיד, על-מנת להעביר את נחלתו בירושה לעצמו או למישהו אחר":

  1. דברים ט ד-ה : " " "אל תאמר בלבבך בהדף ידוד אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ידוד לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה ידוד מ וריש ם מפניך" " . " "לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ידוד אלהיך מ וריש ם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ידוד לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב" " ": ה' מוריש את הגויים כדי שבני ישראל יירשו את ארצם.
  2. וכך גם ב דברים יא כג : " " "וה וריש ידוד את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם" " "
  3. וכך גם ב יהושע כג ה-יג : " " "וידוד אלהיכם הוא יהדפם מפניכם וה וריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר ידוד אלהיכם לכם" " ... " "וי ורש ידוד מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה... ידוע תדעו כי לא יוסיף ידוד אלהיכם לה וריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם ידוד אלהיכם" " "
  4. וכך גם ב שופטים יא כג-כד : " " "ועתה ידוד אלהי ישראל ה וריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו" " ?! " "הלא את אשר י וריש ך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר ה וריש ידוד אלהינו מפנינו אותו נירש " " ".

כך, לדעתי, יש לפרש גם את כל שאר הפסוקים שמדברים על הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל, או על הגויים שבני-ישראל הורישו/ לא הורישו מפניהם:

  1. במדבר לב כא : " " "ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ידוד עד ה וריש ו את איביו מפניו" " "
  2. במדבר לב לט : " " "וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה וי ורש את האמרי אשר בה" " "
  3. במדבר לג נב-נה : " " "וה ורש תם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו" " . " "וה ורש תם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" " ... " "ואם לא ת וריש ו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה" " " - ע"ע גרוש או חרם? .
  4. דברים ד לח : " " "לה וריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה" " "
  5. דברים ז יז : " " "כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל לה וריש ם" " "
  6. דברים יח יב : " " "כי תועבת ידוד כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה ידוד אלהיך מ וריש אותם מפניך" " "
  7. יהושע ג י : " " "ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם וה ורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי" " "
  8. יהושע יג ו-יג : " " "כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים אנכי א וריש ם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך" " ... " "ולא ה וריש ו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה" " "
  9. יהושע יד יב : " " "ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ידוד ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי ידוד אותי וה ורש תים כאשר דבר ידוד" " "
  10. יהושע טו סג : " " "ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה לה וריש ם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה" " ", וכן גם ב יהושע טז י , יהושע יז יב-יח , שופטים א יט-לג .
  11. שופטים ב כא-כג : " " "גם אני לא אוסיף לה וריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת" " ... " "וינח ידוד את הגוים האלה לבלתי ה וריש ם מהר ולא נתנם ביד יהושע" " "
  12. מלכים א יד כד : " " "וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש ידוד מפני בני ישראל " " ", וכן מלכים א כא כו , מלכים ב טז ג , מלכים ב יז ח , מלכים ב כא ב , דברי הימים ב לג ב
  13. תהלים מד ג : " " "אתה ידך גוים ה ורש ת ותטעם תרע לאמים ותשלחם" " "
  14. דברי הימים ב כ ז : " " "הלא אתה אלהינו ה ורש ת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם" " "

ד. פסוקים עם כמה משמעויות אפשריות[עריכה]

בכמה פסוקים, יש יותר מאפשרות אחת לפרש את הפועל "הוריש":

  1. " " "אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי ת וריש מו ידי" " ": ייתכן שהאויב מתכוון להשמיד את ישראל, וייתכן שהוא מתכוון רק "לחלק שלל" - לשדוד את ישראל ולעשות אותם רָשים (להפוך אותם חזרה לעבדים).
  2. איוב כ טו : " " "חיל בלע ויקאנו מבטנו י ורש נו אל" " ": ייתכן שהוא יקיא את עושרו (חילו) ויהפוך להיות רָש, וייתכן שהוא יישמד לגמרי.
  3. שמות לד כד : " " "כי א וריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני ידוד אלהיך שלש פעמים בשנה" " ": ייתכן שה' ישמיד את הגויים מפנינו, וייתכן שהוא רק יעשה אותם רָשים - ולמרות שהם יהיו רשים, הם לא ירצו לגזול את ארצנו.
  4. במדבר יד כד : " " "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו י ורש נה" " ": ייתכן שהכוונה היא שזרעו ינחל אותה ויעביר אותה בירושה לדורות הבאים (משמעות א'), וייתכן שהכוונה היא שזרעו ישמיד את תושביה (משמעות ג').

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הוריש - השמיד; נתן דבר בירושה; הפך מישהו לרש (עני)

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/horij