תמים תהיה עם ה' א-להיך . כשאתה תם, חלקך עם ה' א-להיך. וכן דוד אומר (תהלים כז) ואני בתומי אלך, פדני וחנני . (תהלים מא) ואני בתומי תמכת בי, ותציבני לפניך לעולם .
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
תמים תהיה . שם "א-להים" שבא בכנוי אל ישראל, מורה על הדבוק הא-להי עם ישראל, והשגחת הפרטית. ושם "תמים", מציין שאין לבו חלוק. ר"ל אם תהיה תמים עם ה', ולא תפנה עמו לבקש לדעת עתידות ע"י מעוננים, ואף לא ע"י אופן המותר; כי תסמוך על ה', כי הוא יכין העתידות עליך לטוב - אז חלקך עם ההשגחה הפרטית. וא"צ לך לחקור על העתיד לבא, או לעונן על שעה מוצלחת וכדומה. כי כל זה יכין ה' לטובתך, מצד שהוא א-להיך, ומאתו מצעדי גבר כוננו, ואדם מה יבין דרכו .
ובזה יש לתרץ מה שתמה הרמב"ן בסוף השגותיו (למ"ע ח) על הרמב"ם, שלא חשב תמים תהיה למצות עשה, עיי"ש. שהרמב"ם סמך על הספרי, שהוא תנאי - אם תמים תהיה , חלקך עם ה' א-להיך; לא צווי. אבל בגמ' פסחים קיג, משמע שהוא צווי, שאין שואלים בכלדיים.
[יא] ואז תהיה עמו ולחלקו. דבר זה הוציא מדכתיב "עם ה' אלקיך", דלא הוי למכתב רק 'תמים תהיה', כדכתיב (בראשית כ"ה, כ"ז) "ויעקב איש תם", ומאי "תמים תהיה עם ה' אלקיך", אלא פירושו שאז תהיה עם הקדוש ברוך הוא ולחלקו. ואף על גב ד"עם ה' אלקיך" פירושו 'התהלך עמו בתמימות', מכל מקום כיון דלא הוי צריך למכתב רק "תמים תהיה", הוי כאילו נכתב "עם ה' אלקיך" שני פעמים; "תמים תהיה עם ה' אלקיך", ואתה מקבל כל דבריו בתמימות - ראוי אתה שתהיה עמו ולחלקו. ומה שלא פירש "תמים תהיה" בפני עצמו, שיהיה תמים, ואז יהיה לחלקו, שזה היה מקרא חסר כאשר נשאר "עם ה' אלקיך" בפני עצמו, אבל השתא פירושו "תמים עם ה' אלהיך", ואז "תהיה עם ה' אלהיך":
"וטעם תמים תהיה עם ה' אלהיך" - שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו רצונו לומר אורים ותומים ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ולפיכך אחר אזהרת שאלת העתידות מקוסם ודורש בעד החיים אל המתים אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה ולא תירא ממגיד עתיד אבל מנביאו תדרוש ואליו תשמע וזה דעת אונקלוס שלים תהא בדחלתא דה' אלהך שלא תהיה חסר ביראתו כי "תמים" הוא השלם בדבר כמו שה תמים (שמות יב ה) שאין בו מום ושום חסרון וזו מצות עשה וכבר הזכרתי זה בפסוק והיה תמים (בראשית יז א)
"תמים תהיה עם ה'".
פירוש לפי שצוה עליו בסמוך לבל יעונן ויכשף ולבל ישאל באוב וגו' אמר תמים וגו', פירוש כלומר טעם כל הדברים הוא לדעת העתידות ולהתנהג על אשר יורו ולתקן החסרון כאשר יוכל עשות, אם תהיה עם ה' תמים תהיה לא יחסר לך דבר ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה, וזה לך האות אברהם שהתהלך לפני ה' הגם שהראה המזל עליו שלא יוליד נתהפך וילד (שבת קנו, ב), וכפי זה תיבת תהיה נמשכת למעלה ולמטה על זה הדרך תמים תהיה אם תהיה עם ה', או על זה הדרך תמים תהיה כשאתה עם אלהיך:
