התורה והמצוה על דברים יח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יח יב:

סד.

כי תועבת ה' כל עשה אלה . כבר בארתי בהתו"ה ( אחרי קמז ), שבמאמר המחייב, אם כתב " עושה אלה ", משמע אפי' אחד מהם. כמ"ש במכות כד, וסנהדרין פא, "ר"ג כי מטי להאי קרא, בכי. עשה אלה לא ימוט (=במצוות) - עושה כולם הוא דלא ימוט, הא (עשה רק)חדא מינייהו - ימוט! א"ל ר"ע, מי כתיב “עושה כל אלה" (במצוות)? " עשה אלה " כתיב, אפי' בחד מינייהו!"

וזה דוקא אם כתב מלת "אלה" בלא ה' הידיעה. אבל כשכתב ובגלל התועבות האלה , בה' הידיעה, מציין את כלם.

לכן כתב כל עושה "אלה" , שמשמע אפי' מקצתם. ר"ל, אפי' העושה א' מהם, הוא תועבת ה'. ואת הכנענים הוריש בגלל התועבות "האלה" , שהם עשו את כלם.

סה. ) אחר ודורש אל המתים (כנ"ל שפטים סג ). והגר"א מחקו מכאן, והעמידו למעלה, כנ"ל שם.

<< · התורה והמצוה על דברים · יח · יב · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-18-12