התורה והמצוה על דברים יח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יח טז:

סט.

ככל אשר שאלת . הנה בארתי במקומו, שתחלה רצו לשמוע כל התורה מפי ה' בלא אמצעי. וזאת היתה נגד הכונה העליונה, שרצה שיהיה להם בחירה, ושיצויר יראת ה'. שזה רק אם יש להם יצה"ר, ויש להם אפשריות לעשות טוב ורע. משא"כ אם היו תמיד מופשטים מן החומר, כמו בעת מתן תורה, שפקע יצה"ר מלבם - לא היה להם בחירה, ולא יצויר יראת חטא, אחר שלא היה להם אפשרות על החטא.

וע"ז כשבקשו שמשה יהיה האמצעי בינם לבין ה', אמר ה' " היטיבו אשר דברו ”, כוונו לדעתי. והזמין את משה לאמצעי בין ה' ובינם. ועז"א מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי , שעי"כ יהיה לבבם ברשותם, ויהיה להם בחירה, ועי"ז יצויר היראה.

וזה נאמר גם על לעתיד, שגם אחרי משה יעמדו נביאים אחרים, יהיו אמצעיים בין ה' ובינם. וז"ש "שבזו זכו שעמדו להם נביאים". ואמר, ש"בשכר יראה זכו שעמדו להם נביאים". אולם אמר ונתתי דברי בפיו , שזה מיותר, שכבר אמר נביא אקים להם כמוך ! ופי' חז"ל, שר"ל שבכ"ז לא יהיה לגמרי כמוך. שנבואת משה היה פנים אל פנים, והם רק קבלו הדבור. שזה מדרגה קטנה מ פה אל פה אדבר בו . כמו וישם ה' דבר בפי בלעם . וע"ז אמר, ש"מכאן ואילך, רק רוח הקדש ניתנה בפי הנביאים".

והתנה ודבר אליהם , שהוא לא ידבר ע"י אמצעי ומתורגמים, רק בעצמו. ושידבר את כל אשר אצונו , תיכף וכסדר שאצונו. וכמ"ש במשה, ויצא ודבר אל בנ"י את אשר יצוה , כמ"ש במכילתא בא ה , ויצא ודבר , מיד.

<< · התורה והמצוה על דברים · יח · טז · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-18-16