התורה והמצוה על דברים יח י
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ח • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יח י:
נו.
לא ימצא בך. כבר הוזהרו ע"ז בפ' קדושים, לא תנחשו ולא תעוננו . ופה מזהיר את הב"ד.
והנה על מכשפה הוזהרו הב"ד בלא תעשה, מכשפה לא תחיה , כמ"ש הרמב"ם (הל' סנהדרין פי"ד), ובא לאזהרה גרידתא, כמ"ש במכלתא משפטים קעה .
רק לא תנחשו ולא תעוננו שכפל פה, הוא להזהיר את הב"ד.
נז.
מעביר בנו ובתו באש . מ"ש "אין לי אלא בנו ובתו וכו', ת"ל בתתו מזרעו ", בסנהדרין סד מקשה ומתרץ ברייתא זו. ובארתי פירושו בהתו"ה קדושים צג , ע"ש.
ומ"ש "נאמר " העברה " " העברה " לגז"ש", התבאר היטב שם ( קדושים צ ).
ומ"ש "ד"א זה הבועל ארמית וכו'“, באמת במשנה (מגילה ד ט) תנן, "האומר " מזרעך לא תתן להעביר למולך - מזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא", משתקין אותו בנזיפה", משום שנותן כרת לבא על הארמית. רק שמדבר (כאן בספרי) , אם כורת עמה ברית, שהבנים שיולדו יהיו שייכים לעכו"ם; ע"ז מחייב, דהוה כמוסר בניו למולך. ובמשנה מיירי, שאינו כורת ברית על הבנים.
נח.
קוסם קסמים . הקוסם הוא שעושה מעשה מן המעשים הידועים, עד שיפנה לבו להגיד עתידות. והיו עושים מעשים עם קסמי עץ, להגיד על ידם עתידות. כמו שנעשה בזמנינו, ע"י הנחת האצבעות על טבלא של עץ; ובסיוע כח הדמיון, כוונו להשיג איזה דברים נעלמים. וכמ"ש עמי בעצו ישאל .
והיו עוד כמה מיני קסמים, כמ"ש קלקל בחצים וגו' ראה בכבד בימינו, היה הקסם ירושלים (יחזקאל כא).
ובא נוסף שם " קסמים ", לחייב על כל קסם וקסם. כמו לא יקרחו קרחה , לחייב על כל קרחה וכדומה.
נט.
מעונן . מאמר זה מובא בספרא קדושים עב , ושם התבאר. והוא בסנהדרין סה.
ס.
מנחש . התבאר קדושים עא , וסנהדרין שם.
סא.
ומכשף . דוקא העושה מעשה (סנהדרין סז).
וי"ל ת"ק ס"ל כדעת חכמים, ( שפטים נט ) שאוחז עינים הוא עכ"פ בכלל מעונן. ור"ע לשטתו, שמעונן הם נותני העתים. וי"ל שאוחז העינים פטור לגמרי.
<< · התורה והמצוה על דברים · יח · י · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-18-10