קטגוריה:דברים א ד
אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי.
אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי.
אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃
אַחֲרֵ֣י אַחֲרֵ֣י - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR הַכֹּת֗וֹ הַכֹּת֗ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhc/Sp3ms אֵ֚ת אֵ֚ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo סִיחֹן֙ סִיחֹן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5511
מורפ': HNp מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc הָֽאֱמֹרִ֔י הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אֱמֹרִ֔י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/567
מורפ': HTd/Ngmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יוֹשֵׁ֖ב יוֹשֵׁ֖ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmsa בְּחֶשְׁבּ֑וֹן בְּ - מילת יחס
חֶשְׁבּ֑וֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/2809
מורפ': HR/Np וְאֵ֗ת וְ - ו' החיבור
אֵ֗ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To ע֚וֹג ע֚וֹג - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5747
מורפ': HNp מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc הַבָּשָׁ֔ן הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּשָׁ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: d/1316
מורפ': HTd/Np אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יוֹשֵׁ֥ב יוֹשֵׁ֥ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmsa בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּ - מילת יחס
עַשְׁתָּרֹ֖ת - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/6252
מורפ': HR/Np בְּאֶדְרֶֽעִי בְּ - מילת יחס
אֶדְרֶֽעִי - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/154
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אַחֲרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַכֹּת֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)
אֵ֚ת יתיב (משנה, דרגא 3)
סִיחֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) הָֽאֱמֹרִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹשֵׁ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֵ֗ת רביעי (משנה, דרגא 3)
ע֚וֹג יתיב (משנה, דרגא 3)
מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) הַבָּשָׁ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּאֶדְרֶֽעִי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ כמסופר בבמדבר כא אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי בעשתרות ובאדרעי כמסופר בבמדבר כא (השווה ליהושע יב ד: "וּגְבוּל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שנשאר אחרון) מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הַיּוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי").
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בָּתַר דִּמְחָא יָת סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן דְּיָתֵיב בְּעַשְׁתָּרוֹת בְּאֶדְרֶעִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִן בָּתַר דִּמְחָא יַת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה דִיתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיַת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנַן דִּיתֵיב בְּעַשְׁתַּרְוָותָא בְּאֶדְרֶעָת: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כך אמר משה: מוכיחני את ישראל תחילה. עכשיו יאמרו עלי, בשביל שאין בו כח להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון לפנינו הוא מוכיחנו! הוא לא עשה כן, אלא לאחר שנכנסו לארץ והפיל סיחון ועוג לפניהם - אחר כך הוכיחם. לכך נאמר אחרי הכותו:
את סיחון מלך האמורי היושב בחשבון - אלו לא היה סיחון קשה, ושרוי בחשבון - קשה היה, שהרי המדינה קשה. ואלו לא היתה המדינה קשה, וסיחון שרוי בתוכה - קשה היה, שהמלך קשה. עאכ"ו שהמלך קשה והמדינה קשה:
ואת עוג מלך הבשן - ואלו לא היה עוג קשה, ושרוי בעשתרות - קשה היה. ואלו לא היתה מדינה קשה, ועוג שרוי בה - קשה היתה, שהמלך קשה. עאכ"ו שהמלך קשה ומדינה קשה:
בעשתרות - שהיה קשה כעשתרות: ואדרעי - זה מקום המלכות:רש"י
"סיחון וגו' אשר יושב וגו'" - (ספרי) אלו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה שהמדינה קשה ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היתה קשה שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה
"אשר יושב בעשתרות" - המלך קשה והמדינה קשה
"עשתרות" - הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל שנאמר (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים ועוג נמלט מהם והוא שנאמר (שם יג) ויבא הפליט ואו' (לקמן ג) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים
"באדרעי" - שם המלכות
[טז] לשון צוקין וקושי. מפני שסבירא ליה כי לשון "עשתרות" לשון חוזק ותוקף, כמו "עשתרות צאנך" (ר' להלן ז, יג), שפירושו מבחר הצאן אבירי בשן, כמו שכתב בפרשת עקב (רש"י שם), כי "אבירי בשן" (תהלים כ"ב, י"ג) לשון תוקף, כי הבהמה הטובה יש לה תוקף, לכך פירש "עשתרות" דבכאן גם כן לשון צוקין וקושי. והביא ראיה כמו "עשתרות קרנים" (ר' בראשית יד, ה), דמדכתיב אצלו קרנים, מורה על חוזק, שתוקף הבהמה בקרנים, אם כן "עשתרות" נקרא על שם התוקף:
[יז] שם המלכות. דשם העיר ליכא למימר, שכבר כתוב "בעשתרות":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּחֶשְׁבּוֹן – אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְהָיָה שָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאִלּוּ הָיְתָה עִיר אַחֶרֶת וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (ספרי שם) .
אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת – הַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (שם) .
עַשְׁתָּרֹת – הוּא לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, כְּמוֹ "עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית יד,ה; ספרי שם). וְעַשְׁתָּרוֹת זֶה הוּא עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם שֶׁהָיוּ שָׁם רְפָאִים שֶׁהִכָּה אַמְרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם" (בראשית שם), וְעוֹג נִמְלַט מֵהֶם; וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" (שם יג), וְאוֹמֵר: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא).
בְּאֶדְרֶעִי – שֵם הַמַּלְכוּת (ספרי ד).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אשר יושב בעשתרות באדרעי. מצינו שלשה דברים נקראים בכתובים עשתרות, ואלו הן, ההרים והצאן ועבודה זרה. ההרים הוא שהזכיר כאן אשר יושב בעשתרות, כי כשם שהיה עוג מלך הבשן גבור גדול וחסון הוא כאלונים כן היה מקום שבתו חזק בהרים הגבוהים, והוא עשתרות קרנים שהזכיר הכתוב (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, ונקרא עשתרות קרנים על שם שעולין שם באותן ההרים הצאן אשר להם קרנים, כגון היעלים והעזים והכבשים. הצאן הוא מה שכתוב (דברים ז) עשתרות צאנך, כי עדרי הצאן נקראין עשתרות על שם שמעשרות בעליהן בצמר וחלב ובולדות, ואמרו במסכת חולין לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים שנאמר (משלי כז) ומחיר שדה עתודים, וכתיב (שם) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך. עבודה זרה, הוא שכתוב (שופטים י) ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, כי היתה ע"ז עשויה בצורת צאן.
באדרעי. שם המדינה אשר שם הבירה למלך, בנו אותה בסוף ההר במישור ושם קבץ כל מחנהו, כענין שכתוב (במדבר כא) ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים א ד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.