קטגוריה:במדבר כד ו
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ/נְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּ/גַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּ/אֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּ/אֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | כְּנַחְלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שִׁקְיָא דְּעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצַב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כְּנַחְלִין דְמַיָין דְמִתְגַבְּרִין כֵּן הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַתְבִין עִדְרִין עִדְרִין מִתְגַבְּרִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא וְהֵי כְּגַנִין שְׁתִילִין עַל פְּרַקְטוֹנֵי נַהֲרִין כֵּן הִינוּן תַּלְמִידֵיהוֹן חֲבוּרַן חֲבוּרַן בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן זִיו אַפֵּיהוֹן יַנְהַר כְּזִיו רְקִיעִין דִי בְרָא יְיָ בְּיוֹם תִּנְיַין לִבְּרִיאַת עַלְמָא וּמַתְחִינוּן לִיקַר שְׁכִינְתָּא רַמְיַין וּמְנַטְלִין עַל כָּל אוּמַיָא כַּאֲרָזַיָא דְלִיבְנוֹם דִשְׁתִילִין עַל מַבּוּעֵי מַיָין: |
רש"י (כל הפרק)
"כנחלים נטיו" - שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר להשית אל המדבר פניו וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותם קללות שבקש לומר כו' כדאיתא בחלק
"כאהלים" - כתרגומו לשון מור ואהלות
"נטע ה'" - בגן עדן לשון אחר כאהלים נטע ה' כשמים המתוחין כאהל שנאמר וימתחם כאהל לשבת ולשון זה אינו דא"כ היה לו לנקוד כאוהלים הא' בחול"ם
"נטע ה'" - ל' נטיעה מצינו באוהלים שנאמר ויטע אהלי אפדנודונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון (כל הפרק)
ועוד פתר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה: "אֹהָלִים" כמו אֹהֶל, וטעות גדולה היא זו.
ואילו היה אֹהֶל ממש כשפתר, אז הייתה האלף קמוצה ואינה אלא פתוחה, כגון: נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.
שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט (כל הפרק)
"כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם".
אמר הגאון שהוא כמו יֹשֵׁב אֹהָלִים
ור' אדונים אמר שהוא כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת
וע' פנים לתורה, ויש להשיב: כי משקלי השמות משתנים, גם יֹשֵׁב אֹהָלִים לאות - כי מצאנו הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים וכן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בקמץ גדול, בְּקֹדֶשׁ, הַקֳּדָשִׁים בקמץ חטף. ואם ישאל השואל: מה טעם נטע עם אהלים? הרי לו - וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. ועוד: מאין לר' אדונים כי "אהלים", עצי בושם הם ונופל בהם לשון נטיעה? אולי הם כמו שמצאנום במקום אחר, שניהם דבוקים, מר ואהלות. ומפרשים רבים פירשו "אהלים" - עובר, והוא מתולדות דגי הים.
פירוש גל נעול
- יושב אהלים - וכ"כ הרד"ק בשורשים בשמו ע"ש. ויהיה לפי זה "אֹהָלִים" הרבוי מן אֹהֶל. כמו שמצינו בְּקָרִים (איכה ג,כג) מן היחיד בֹקֶר, וכמו בְּשָׂמִים (שמות כה,ו) מן בֶּשֶׂם, וכמו אֲמָרִים (משלי יט,ז) אֹמֶר.
- מר ואהלות - שהוא מין בשמים וכן טעם "אהלים", וזהו ג"כ דעת רש"י והרשב"ם והמתרגם, וכן דעת החכם בפירושו שם וכ"כ בעל המבחר. ועיין בגיטין דף ס"ט ע"ב.
- וע' פנים לתורה - כ"כ החכם בהקדמתו לתורה ובפי' לבמדבר י כ"ט ע"ש.
- יש להשיב - לדעתי יטעון ר' אדונים על פי הגאון: אם יהיה אֲהלים מן אֹהֶל היה צ"ל - אָהלים בקמץ כמו קֳדשים מן קדש? לזה אמר: "ויש להשיב" על טענה זו, כי משקלי השמות משתנים, כמש"כ הראב"ע גם במאזניים כח ע"ב וצחות לז ע"ב ובמקומות זולתם.
- לאות - הבט בפירושו לפ' לך לך (יג ה) ובאהל יוסף שם.
- השכוני באהלים - בקמץ חטף וזה מהנפרד אֹהֶל.
- מה טעם נטע - כי לרוב מצינו אצל אהל לשון נטיה, כמו "ויט אהלה" (ברא' יב,ח) ודומיו, והיה לו לומר כאהלים נטה ה'?.
- ויטע אהלי אפדנו - שמצינו ג"כ לשון נטיעה על אהל, וכ"כ הרד"ק ובעל פרחין בשרש אהל.
- שניהם דבוקים - והיינו בתהלים מט,ה ושיר השירים ד,יד.
- מר ואהלות - וכן דעתו בפירוש שם שיהיה אהלות מין בשמים כמו חבריו שם בפסוק.
- מתולדות דגי הים - ובפירוש לתהלים מה כתב: והאומרים כי אהלות הוא הנמצא עם דגי הים איננו נכון, כי כתוב כאהלים נטע ה' עכ"ל.
הערות
- פירוש האבן עזרא על הפסוק: "כאהלים - כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת" וא"כ הסכים לדעת ר' אדונים.
- בעניין שיטת ר' אדונים (דונש) ראה כאן וביסוד פירושו ההבדל בין קמץ לפתח.
ספורנו (כל הפרק)
"כנחלים נטיו" כי אמנם בתי כנסיות ובתי מדרשות להמון ישראל הם כמו הנחלים שנטיו אל השדות להשקותם וכן יושבי אהלים ותופשי התורה דולים ומשקים מתורתם להמון וכמו כן המתפללים הם כגנות עלי נהר אשר לא ימישו מעשות פרי כאמרם ז"ל (פרק קמא דר"ה) ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כד ו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.