שפת יתר על במדבר כד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם".


אמר הגאון שהוא כמו יֹשֵׁב אֹהָלִים

ור' אדונים אמר שהוא כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת


וע' פנים לתורה, ויש להשיב: כי משקלי השמות משתנים, גם יֹשֵׁב אֹהָלִים לאות - כי מצאנו הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים וכן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בקמץ גדול, בְּקֹדֶשׁ, הַקֳּדָשִׁים בקמץ חטף. ואם ישאל השואל: מה טעם נטע עם אהלים? הרי לו - וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. ועוד: מאין לר' אדונים כי "אהלים", עצי בושם הם ונופל בהם לשון נטיעה? אולי הם כמו שמצאנום במקום אחר, שניהם דבוקים, מר ואהלות. ומפרשים רבים פירשו "אהלים" - עובר, והוא מתולדות דגי הים.


פירוש גל נעול[עריכה]

  • יושב אהלים - וכ"כ הרד"ק בשורשים בשמו ע"ש. ויהיה לפי זה "אֹהָלִים" הרבוי מן אֹהֶל. כמו שמצינו בְּקָרִים (איכה ג,כג) מן היחיד בֹקֶר, וכמו בְּשָׂמִים (שמות כה,ו) מן בֶּשֶׂם, וכמו אֲמָרִים (משלי יט,ז) אֹמֶר.
  • מר ואהלות - שהוא מין בשמים וכן טעם "אהלים", וזהו ג"כ דעת רש"י והרשב"ם והמתרגם, וכן דעת החכם בפירושו שם וכ"כ בעל המבחר. ועיין בגיטין דף ס"ט ע"ב.
  • וע' פנים לתורה - כ"כ החכם בהקדמתו לתורה ובפי' לבמדבר י כ"ט ע"ש.
  • יש להשיב - לדעתי יטעון ר' אדונים על פי הגאון: אם יהיה אֲהלים מן אֹהֶל היה צ"ל - אָהלים בקמץ כמו קֳדשים מן קדש? לזה אמר: "ויש להשיב" על טענה זו, כי משקלי השמות משתנים, כמש"כ הראב"ע גם במאזניים כח ע"ב וצחות לז ע"ב ובמקומות זולתם.
  • לאות - הבט בפירושו לפ' לך לך (יג ה) ובאהל יוסף שם.
  • השכוני באהלים - בקמץ חטף וזה מהנפרד אֹהֶל.
  • מה טעם נטע - כי לרוב מצינו אצל אהל לשון נטיה, כמו "ויט אהלה" (ברא' יב,ח) ודומיו, והיה לו לומר כאהלים נטה ה'?.
  • ויטע אהלי אפדנו - שמצינו ג"כ לשון נטיעה על אהל, וכ"כ הרד"ק ובעל פרחין בשרש אהל.
  • שניהם דבוקים - והיינו בתהלים מט,ה ושיר השירים ד,יד.
  • מר ואהלות - וכן דעתו בפירוש שם שיהיה אהלות מין בשמים כמו חבריו שם בפסוק.
  • מתולדות דגי הים - ובפירוש לתהלים מה כתב: והאומרים כי אהלות הוא הנמצא עם דגי הים איננו נכון, כי כתוב כאהלים נטע ה' עכ"ל.


הערות[עריכה]

  • פירוש האבן עזרא על הפסוק: "כאהלים - כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת" וא"כ הסכים לדעת ר' אדונים.
  • בעניין שיטת ר' אדונים (דונש) ראה כאן וביסוד פירושו ההבדל בין קמץ לפתח.