מ"ג במדבר כד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כְּנַחְלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שִׁקְיָא דְּעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצַב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
כְּנַחְלִין דְמַיָין דְמִתְגַבְּרִין כֵּן הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַתְבִין עִדְרִין עִדְרִין מִתְגַבְּרִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא וְהֵי כְּגַנִין שְׁתִילִין עַל פְּרַקְטוֹנֵי נַהֲרִין כֵּן הִינוּן תַּלְמִידֵיהוֹן חֲבוּרַן חֲבוּרַן בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן זִיו אַפֵּיהוֹן יַנְהַר כְּזִיו רְקִיעִין דִי בְרָא יְיָ בְּיוֹם תִּנְיַין לִבְּרִיאַת עַלְמָא וּמַתְחִינוּן לִיקַר שְׁכִינְתָּא רַמְיַין וּמְנַטְלִין עַל כָּל אוּמַיָא כַּאֲרָזַיָא דְלִיבְנוֹם דִשְׁתִילִין עַל מַבּוּעֵי מַיָין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כנחלים נטיו" - שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר להשית אל המדבר פניו וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותם קללות שבקש לומר כו' כדאיתא בחלק

"כאהלים" - כתרגומו לשון מור ואהלות

"נטע ה'" - בגן עדן לשון אחר כאהלים נטע ה' כשמים המתוחין כאהל שנאמר וימתחם כאהל לשבת ולשון זה אינו דא"כ היה לו לנקוד כאוהלים הא' בחול"ם

"נטע ה'" - ל' נטיעה מצינו באוהלים שנאמר ויטע אהלי אפדנו

דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועוד פתר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה: "אֹהָלִים" כמו אֹהֶל, וטעות גדולה היא זו.

ואילו היה אֹהֶל ממש כשפתר, אז הייתה האלף קמוצה ואינה אלא פתוחה, כגון: נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.


ודע, כי הקמץ והפתח, הכר גדול הן. כי "חֳדָשִׁים" קמץ - חֹדש ממש, "וחֲדָשִׁים פתח - לשון חידוש. "אֳנִיָּה" קמץ - ספינה, אֲניה - לשון אנינות. "וחֳרָבוֹת" קמץ - לשון חרבן, "וחֲרָבוֹת" פתח - רבוי חרב. וכיוצא בהן הרבה שמפרישין בין הקמץ והפתח. הבן ולמוד.

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם".


אמר הגאון שהוא כמו יֹשֵׁב אֹהָלִים

ור' אדונים אמר שהוא כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת


וע' פנים לתורה, ויש להשיב: כי משקלי השמות משתנים, גם יֹשֵׁב אֹהָלִים לאות - כי מצאנו הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים וכן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בקמץ גדול, בְּקֹדֶשׁ, הַקֳּדָשִׁים בקמץ חטף. ואם ישאל השואל: מה טעם נטע עם אהלים? הרי לו - וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. ועוד: מאין לר' אדונים כי "אהלים", עצי בושם הם ונופל בהם לשון נטיעה? אולי הם כמו שמצאנום במקום אחר, שניהם דבוקים, מר ואהלות. ומפרשים רבים פירשו "אהלים" - עובר, והוא מתולדות דגי הים.


פירוש גל נעול

  • יושב אהלים - וכ"כ הרד"ק בשורשים בשמו ע"ש. ויהיה לפי זה "אֹהָלִים" הרבוי מן אֹהֶל. כמו שמצינו בְּקָרִים (איכה ג,כג) מן היחיד בֹקֶר, וכמו בְּשָׂמִים (שמות כה,ו) מן בֶּשֶׂם, וכמו אֲמָרִים (משלי יט,ז) אֹמֶר.
  • מר ואהלות - שהוא מין בשמים וכן טעם "אהלים", וזהו ג"כ דעת רש"י והרשב"ם והמתרגם, וכן דעת החכם בפירושו שם וכ"כ בעל המבחר. ועיין בגיטין דף ס"ט ע"ב.
  • וע' פנים לתורה - כ"כ החכם בהקדמתו לתורה ובפי' לבמדבר י כ"ט ע"ש.
  • יש להשיב - לדעתי יטעון ר' אדונים על פי הגאון: אם יהיה אֲהלים מן אֹהֶל היה צ"ל - אָהלים בקמץ כמו קֳדשים מן קדש? לזה אמר: "ויש להשיב" על טענה זו, כי משקלי השמות משתנים, כמש"כ הראב"ע גם במאזניים כח ע"ב וצחות לז ע"ב ובמקומות זולתם.
  • לאות - הבט בפירושו לפ' לך לך (יג ה) ובאהל יוסף שם.
  • השכוני באהלים - בקמץ חטף וזה מהנפרד אֹהֶל.
  • מה טעם נטע - כי לרוב מצינו אצל אהל לשון נטיה, כמו "ויט אהלה" (ברא' יב,ח) ודומיו, והיה לו לומר כאהלים נטה ה'?.
  • ויטע אהלי אפדנו - שמצינו ג"כ לשון נטיעה על אהל, וכ"כ הרד"ק ובעל פרחין בשרש אהל.
  • שניהם דבוקים - והיינו בתהלים מט,ה ושיר השירים ד,יד.
  • מר ואהלות - וכן דעתו בפירוש שם שיהיה אהלות מין בשמים כמו חבריו שם בפסוק.
  • מתולדות דגי הים - ובפירוש לתהלים מה כתב: והאומרים כי אהלות הוא הנמצא עם דגי הים איננו נכון, כי כתוב כאהלים נטע ה' עכ"ל.


הערות

  • פירוש האבן עזרא על הפסוק: "כאהלים - כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת" וא"כ הסכים לדעת ר' אדונים.
  • בעניין שיטת ר' אדונים (דונש) ראה כאן וביסוד פירושו ההבדל בין קמץ לפתח.

<< · מ"ג במדבר · כד · ו · >>