מ"ג במדבר כד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · כד · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
מָא טָבָא אַרְעָךְ יַעֲקֹב בֵּית מִשְׁרָךְ יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
כַּמָה יָאוָון הִינוּן בָּתֵּי מֶדְרָשֵׁיכוֹן בְּמַשְׁכְּנָא דִי שַׁמֵשׁ בְּהוֹן יַעֲקב אֲבוּכוֹן וְכַמָה יָאֵי הוּא מַשְׁכַּן זִמְנָא דִמְיַיצַע בֵּינֵיכוֹן וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן דַחֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל:
ירושלמי (קטעים):
מַה טָבִין הִינוּן מַשְׁכְּנִין דְצַלִי בְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן וּמַשְׁכַּן זִמְנָא דַעֲבַדְתּוּן לִשְׁמִי וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן חֲזוֹר חֲזוֹר לְכוֹן דְבֵית יִשְרָאֵל:כְּנַחֲלִין מִתְגַבְּרִין כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל מִתְגַבְּרִין עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּכְגַנִין שְׁתִילִין עַל מַבּוּעִין דְמַיָין כֵּן יְהוֹן קִרְיַיתְהוֹן סָפְקַן סַפְרִין וּמַלְפֵי אוֹרַיְיתָא וְהֵיךְ שְׁמַיָא דִמְתַח מֵימְרָא דַיְיָ לְבֵית שְׁכִינָה לֵיהּ כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל חַיִין וְקַיְימִין עַד לַעֲלַם יָאִין וּמְשַׁבְּחִין כַּאֲרָזַיָא דְמַיִין וּמְנַטְלִין בִּכְרָיוּתֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה טבו אהליך" - על שראה פתחיהם שאינן מכונין זה מול זה

"משכנותיך" - חניותיך כתרגומו ד"א מה טובו אהליך מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם

"משכנתיך" - אף כשהן חרבין לפי שהן משכון עליהן וחרבנן כפרה על הנפשות שנאמר כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ – עַל שֶׁרָאָה פִּתְחֵיהֶם שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין זֶה מוּל זֶה (ב"ב ס' ע"א).
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ – חֲנִיּוֹתֶיךָ, כְּתַרְגּוּמוֹ ["בֵּית מִשְׁרָךְ"]. דָּבָר אַחֵר: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, מַה טֹּבוּ אֹהֶל שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים בְּיִשּׁוּבָן, שֶׁמַּקְרִיבִין בָּהֶן קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ – אַף כְּשֶׁהֵן חֲרֵבִין, לְפִי שֶׁהֵן מַשְׁכּוֹן עֲלֵיהֶן וְחֻרְבָּנָן כַּפָּרָה עַל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ" (איכה ד,יא); וּבַמֶּה כִּלָּה? "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן" (שם; מדרש תנחומא פקודי ד; איכ"ר ד,יד).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל. ע"ד הפשט התנבא עתה על ישובן של ישראל בארץ.

וע"ד המדרש מה טובו אהליך יעקב, על האהלים שבמדבר, שהיו ישראל יושבים באהלים ועל שראה פתחיהם שלא היו מכוונין אלו כנגד אלו אמר מיד מה טובו אהליך.

וע"ד הקבלה מה טובו אהליך יעקב, למעלה, והוא שדרשו רבותינו ז"ל צורתו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד. ומלת טובו מלשון (שמות ל) בהטיבו את הנרות, ואהליך מלשון (איוב כט) בהלו נרו, והאל"ף נוספת, ופירושו אור. משכנותיך ישראל, למטה, שהם מושכים כח מן הטוב. והתבונן איך הזכיר לשון טובו באהליך ובמשכנותיך סמך לו מיד כנחלים נטיו, ולשון נטיה נופל על דבר גשמי ויחזור למשכנותיך כי המשכנות היו נטוים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מה טובו אהליך יעקב" בתי מדרשות. כענין יושב אהלים וכענין וישכון באהלי שם וכן והיה כל מכקש ה' יצא אל אהל מועד: " משכנותיך" בתי כנסיות ומקדשי אל המיוחדים לשכן שמו שם ולקבל תפלת המתפללים. ואמר מה טובו כי לא בלבד הם מטיבים לעוסקים בם אבל מטיבים לכל האומה כמו שיורה שם יעקב שישאר בעקב ובאחרית הכל ולא יסוף וכמו שיורה שם ישראל לשרר עם אלהים ועם אנשים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מה טבו אהליך יעקב", האהל הוא אהל עראי והמשכן הוא הקבוע, ובמדבר שכנו באהלים אבל היו מוכנים אז לכנס אל הארץ ולשכון במשכנות קבועים ובלעם ראה כ"ז,

ואמר על האהלים שבמדבר מה טבו אהליך יעקב, ועל מה שמוכנים לשכון במשכנות בא"י אמר מה טבו משכנותיך ישראל, ושם ישראל גדול משם יעקב, כי כשיכנסו לארץ יהיו

במעלה יותר גדולה ויקראו בשם ישראל:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מה טובו אהליך וגו'. פירוש לפי שיש בישראל כת שקובעים עתים לתורה, וכת שעוסקים בה יתד התקועה, כנגד בעלי עתים אמר מה טובו אהליך יעקב כאהל זה שאינו קבוע, וכנגד כת התקועה אמר משכנותיך ישראל: עוד נתכוין כנגד ב' זמנים א' שהיו במדבר שהיה ה' ביניהם באהל דכתיב (שמות, כו) ועשית וגו' לאהל על המשכן וכנגדו אמר מה טובו אהליך, ב' שהיו בו בישוב דכתיב (מ"א, ח) ה' אמר לשכון בערפל וכנגדו אמר משכנותיך ישראל, ואמר לשון רבים לפי שיש הדרגות באהל אהל מועד משכן לפנים מן הפרוכת:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מה טבו אה. ליך. לפי שיעקב הוא באהל של מטה ובאהל של מעלה בכסא הכבוד. ששה תיבות בפסוק כנגד ששה אהלים. נוב וגבעון גלגל שילה ובית עולמים שנים:

<< · מ"ג במדבר · כד · ה · >>