קטגוריה:במדבר כד ז
יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו.
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
יִֽזַּל יִֽזַּל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5140
מורפ': HVqi3ms־מַ֨יִם֙ מַ֨יִם֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpa מִדָּ֣לְיָ֔ו מִ - מילת יחס
דָּ֣לְיָ֔ - שם עצם, זכר, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/1805
מורפ': HR/Ncmdc/Sp3ms וְזַרְע֖וֹ וְ - ו' החיבור
זַרְע֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2233
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3ms בְּמַ֣יִם בְּ - מילת יחס
מַ֣יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/4325
מורפ': HR/Ncmpa רַבִּ֑ים רַבִּ֑ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAampa וְיָרֹ֤ם וְ - ו' החיבור
יָרֹ֤ם - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7311 a
מורפ': HC/Vqj3ms מֵֽאֲגַג֙ מֵֽ - מילת יחס
אֲגַג֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/90
מורפ': HR/Np מַלְכּ֔וֹ מַלְכּ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְתִנַּשֵּׂ֖א וְ - ו' החיבור
תִנַּשֵּׂ֖א - פועל, התפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5375
מורפ': HC/Vti3fs מַלְכֻתֽוֹ מַלְכֻתֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4438
מורפ': HNcfsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִדָּ֣לְיָ֔ו מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְזַרְע֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּמַ֣יִם מונח (משרת, דרגא 5) רַבִּ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיָרֹ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) מֵֽאֲגַג֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מַלְכּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְתִנַּשֵּׂ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
מַלְכֻתֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יִסְגֵּי מַלְכָּא דְּיִתְרַבַּא מִבְּנוֹהִי וְיִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וְיִתְקַף מֵאֲגַג מַלְכֵּיהּ וְתִנַּטַּל מַלְכוּתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְקוּם מִנְהוֹן מַלְכֵיהוֹן וּפְרוֹקְהוֹן מִנְהוֹן וּבְהוֹן יֶהֱוֵי וְזַרְעֲיַיתְהוֹן בְּנוֹי דְיַעֲקב יִשְׁלְטוּן בְּעַמְמִין סַגִיאִין קַמָאָה דְיִמְלוֹךְ עֲלֵיהוֹן יַגִיחַ קְרָבָא בִּדְבֵית עֲמָלֵק וְיִתְרוֹמָם עַל אֲגַג מַלְכֵיהוֹן וּבְגִין דְיֵיחוֹס עֲלוֹי יִתְנְטֵיל מִנֵיהּ מַלְכוּתֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | יְקוּם מַלְכֵיהוֹן לִבְנֵיהוֹן וּפְרוֹקֵיהוֹן מִנְהוֹן וּבְהוֹן יֶהֱוֵי וְיֶהֱוֵי מַכְנַשׁ לְהוֹן גְלוּתְהוֹן מִן מְדִינְתָּא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּבְנֵיהוֹן יִשְׁלְטוּן בְּאוּמַיָא וּתְקֵיף מִן שָׁאוּל דִי חַס עַל אֲגַג מַלְכֵיהוֹן דַעֲמַלְקָאָה וְתִתְדְרַב מַלְכוּתֵיהּ דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא: |
רש"י
"וזרעו במים רבים" - לשון הצלחה הוא כזרע הזרוע על פני המים
"וירם מאגג מלכו" - מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק
"ותנשא מלכתו" - של יעקב יותר ויותר שיבא אחריו דוד ושלמהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים – לְשׁוֹן הַצְלָחָה הוּא זֶה, כַּזֶּרַע הַזָּרוּעַ עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ – מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק.
וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ – שֶׁל יַעֲקֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש יזל מים מדליו, הזהר בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו, ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים, מדליו מן הדלים שבהם.
וזרעו במים רבים. הרוה במים רבים והוא גדל וצומח בכל יום, כענין שאמר ישעיה ע"ה בהצלחתן של ישראל (שם יז) ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי.
וירום מאגג מלכו. הוא שאול שהיה המלך הראשון, ואמר מאגג על שם ששאול תפש את אגג מלך עמלק.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רק ממעין המושך כמ"ש ונוזלים מתוך בארך, והמליצה שמי השפע והברכה שהם דולים עתה בטורח גדול ויגיעה רבה יהיה מקור נפתח לבניהם אחריהם לשאב ממנו מים בששון ממעיני הישועה בלא עמל, וזה יהיה ע"י דליו, ע"י שהם פתחו צנור השפע ודלוהו מבארות עמוקים ועי"כ זרעו יהיה במים רבים מי השפע והברכה, וירם עד שיבא עת שימלוך מלך
לב"י ותחלה ירום מאגג מלכו הוא מלכות שאול שהי' ענינו להשמיד את עמלק ואח"כ ותנשא מלכותו בימי דוד ושלמה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואמר לשון דלי לומר כי בערך פינה (בינה) הגדולה אשר עתיד ה' לגלות לישראל בסוף הדורות בימי מלך המשיח שהוא שער החמישים של בינה כל המ"ט הם בגדר דלי בערכו, ואמר כי הגם שעתה הוא דלי זרע ישראל יזכה לקחת מים רבים שהוא שער הנ', והוא אומרו וזרעו במים רבים:
ואמר וירום מאגג מלכו כאן גילה מלכות ישראל הקיימת שהתחילה מאגג שהיא מלכות עמלק, ראשונה שעשה שאול ומשם נפסקה מלכות שאול ונתנה לרעהו הטוב שהוא דוד, וטעם שכינה התחלת מלכותו מאגג להעיר סיבת הדבר שהיה מצד אגג פירוש שהניחו שאול חי ולא הרגו, כאמרם ז"ל (מגילה דף יג.) שבאותה הלילה השריץ אגג זרע עמלק, וזה סיבה לעקירת מלכות שאול ולרומם מלכות בית דוד, ותנשא מלכותו היא מלכות המשיח שהוא דוד, דכתיב (יחזקאל, לז) ועבדי דוד מלך עליהם ירום ונשא מאוד כאמור בישעיה (ישעיה, נב):
עוד ירצה באומרו וירום מאגג שתחילת פעולת מלך המשיח היא מלחמת עמלק שכל עמלק בא מאגג כידוע, ואמרו ז"ל (תנחומא ס"פ תצא) שאמר הקדוש ברוך הוא אין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק ותנשא מלכותו על כל העולם:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כד ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.