[א] אולי יקרה וכו'. דאם לא כן, "אולי" למה לי, הרי למעלה אמר (לעיל כב, יט) "ואדעה מה יוסף ה' דבר עמי", אם כן היה מובטח כי הקב"ה היה מדבר עמו בודאי, ועכשיו נסתפק, אלא לפי שיום היה:
וילך שפי. תרגומו יחידאי, ואין לו חבר.
והחכם רבי אברהם ז"ל פירש שהוא מלשון (ישעיה מא) על שפיים, שהוא מקום גבוה ושעורו וילך אל שפי, וכן (במדבר יא) נסעו העם חצרות, כי היה נוסע ממקום למקום כמנהג מנחש, עד כאן. וירמוז לך הכתוב אע"פ שהיה מחזר אחר מקום גבוה כדי שיראם מקובצים במקום אחד ויכוין בהם לקללה, אעפ"כ לא מצא אותם אלא מפוזרים לארבע רוחות העולם, וזהו מלת שפ"י שה פזורה ישראל. ובמדרש שפי חגר ברגלו אחת, אבל שמשון חגר בשתי רגליו, כתיב הכא שפי וכתיב התם (בראשית מט) שפיפון.
"התיצב על עולתך" לכוין בהעלאת כל חלק ממנה כענין כי הדם הוא בנפש יכפר:
" אולי יקרה ה' לקראתי" אולי בהתבודדי אף על פי שלא אשיג לעלות לאור פני מלך כמו שהיה הענין במשה כאמר ובכל ביתי נאמן הוא (לעיל יב, ז) יקרה לי שיבא ה' לקראתי כמו שהיה הענין במשה בתחלת נבואתו קודם שעלה אל השלמות שהשיג אחר כך כאמרו וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים:
"ואלכה אולי יקרה ה' לקראתי", באשר לא בא אליו מעולם דבור ביום הי' מסופק בזה, ואמר ואלכה, היינו שיתרחק מפה להתבודד, ואמר אולי יקרה, כי הי' לו ספק אם
יבא אליו במקרה בהקיץ. וילך שפי, שהלך בהתבודדות על הרי נשף:
על עלתך. חסר וי"ו כי לא חפץ בם הקדוש ברוך הוא שא"ל טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ר"ת ממזר פירוש משבעה פרים ושבעה אילים שהקריבו מואבים שבאו מממזרות:
יראני. ב'. הכא ואידך אלהים יראני בשוררי מלמד שהיה בלעם שונא אותם וחפץ לקללם יותר מבלק והיה מתפלל עליהם אלהים יראני בשוררי:
וילך שפי. בגימטריא חיגר ברגל. ד"א מלשון שף מדוכתיה משום שנאמר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר:
שפי. פ"א כפולה שפשפש וחפש באיזה שעה טוב לקלל את ישראל: