במדבר רבה כ יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כ · יח · >>

הוסף ביאור

יח. [עריכה]

"ויהי בבוקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל" - בלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם, שהיה נמשך אחריו כסומא. למה הדבר דומה לאחד שיש בידו סכין ואין מכיר את הפרקים וחבירו מכיר את הפרקים ואין בידו סכין, כך היו שניהם דומין, בלק רואה את המקומות שישראל נופלין בהן "ויעלהו במות בעל" פעור שראה שישראל נופלין שם.

"ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות" - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: (משלי יז, א): "טוב פת חריבה", טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, "מבית מלא זבחי ריב" שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל.

"ויעש בלק כאשר ויעל וגו'" "וילך שפי" - דעתו היה לקלל, שעד אותה שעה היה שפוי ומן אותה שעה נטרד.

"ויקר אלהים אל בלעם" - אמר לו: 'רשע! מה אתה עושה?' אמר "את שבעת המזבחות ערכתי". משל לשולחני המשקר במשקלות בא בעל השוק והרגיש בו, אמר לו 'אתה משקר במשקל!' אמר לו 'כבר שלחתי דורון לביתך'. ואף כך בלעם: רוח הקדש אמר לו 'רשע! מה אתה עושה?' אמר לו 'את שבעת המזבחות ערכתי'. אמר לו (שם טו, יז): "טוב ארוחת ירק" - טובה סעודה שעשו ישראל במצרים ואכלו על מצות ומרורים, מפרים שאתה מקריב על ידי שנאה.

"וישם ה' דבר בפי בלעם" - שעיקם פיו ופיקמו, כאדם הקובע מסמר בלוח. ר"א אומר: מלאך היה מדבר "ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר".

"וישב אליו והנה נצב על עולתו הוא וכל שרי מואב" שהיו עומדין ומצפין מתי יבא.