מ"ג במדבר כג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג במדבר כג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְהוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶ֒ךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהֹוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק אִתְעַתַּד עַל עֲלָתָךְ וַאֲהָךְ מָאִם יְעָרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְקַדָּמוּתִי וּפִתְגָמָא דְּיַחְזֵינַנִי וַאֲחַוֵּי לָךְ וַאֲזַל יְחִידָי׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק אִתְעַתַּד עַל עֲלָתָךְ וְאֵיהַךְ וְדִלְמָא יִזְדְמַן מֵימְרָא דַיְיָ לְקָדָמוּתִי וּפִתְגָם מָה דִיחַוֵי לִי וְאֵיתְנֵיהּ לָךְ וְאָזִיל גָחִין כְּחִיוְיָא:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲזַל בִּלְעָם בְּלֵב שֶׁפִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי יקרה ה' לקראתי" - אינו רגיל לדבר עמי ביום

"וילך שפי" - כתרגומו יחידי לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָאתִי – אֵינוֹ רָגִיל לְדַבֵּר עִמִּי בַּיּוֹם.
וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי – כְּתַרְגּוּמוֹ, "יְחִידִי", לְשׁוֹן 'שׁוֹפִי' וְשֶׁקֶט, שֶׁאֵין עִמּוֹ אֶלָּא שְׁתִיקָה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וילך שפי: חגר כמו ושופו עצמותיו, גם שניהם מגזירת חטופי פעל של ה"א:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וילך שפי. תרגומו יחידאי, ואין לו חבר.

והחכם רבי אברהם ז"ל פירש שהוא מלשון (ישעיה מא) על שפיים, שהוא מקום גבוה ושעורו וילך אל שפי, וכן (במדבר יא) נסעו העם חצרות, כי היה נוסע ממקום למקום כמנהג מנחש, עד כאן. וירמוז לך הכתוב אע"פ שהיה מחזר אחר מקום גבוה כדי שיראם מקובצים במקום אחד ויכוין בהם לקללה, אעפ"כ לא מצא אותם אלא מפוזרים לארבע רוחות העולם, וזהו מלת שפ"י שה פזורה ישראל. ובמדרש שפי חגר ברגלו אחת, אבל שמשון חגר בשתי רגליו, כתיב הכא שפי וכתיב התם (בראשית מט) שפיפון.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התיצב על עולתך" לכוין בהעלאת כל חלק ממנה כענין כי הדם הוא בנפש יכפר:

" אולי יקרה ה' לקראתי" אולי בהתבודדי אף על פי שלא אשיג לעלות לאור פני מלך כמו שהיה הענין במשה כאמר ובכל ביתי נאמן הוא (לעיל יב, ז) יקרה לי שיבא ה' לקראתי כמו שהיה הענין במשה בתחלת נבואתו קודם שעלה אל השלמות שהשיג אחר כך כאמרו וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלכה אולי יקרה ה' לקראתי", באשר לא בא אליו מעולם דבור ביום הי' מסופק בזה, ואמר ואלכה, היינו שיתרחק מפה להתבודד, ואמר אולי יקרה, כי הי' לו ספק אם

יבא אליו במקרה בהקיץ. וילך שפי, שהלך בהתבודדות על הרי נשף:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

על עלתך. חסר וי"ו כי לא חפץ בם הקדוש ברוך הוא שא"ל טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ר"ת ממזר פירוש משבעה פרים ושבעה אילים שהקריבו מואבים שבאו מממזרות:

יראני. ב'. הכא ואידך אלהים יראני בשוררי מלמד שהיה בלעם שונא אותם וחפץ לקללם יותר מבלק והיה מתפלל עליהם אלהים יראני בשוררי:

וילך שפי. בגימטריא חיגר ברגל. ד"א מלשון שף מדוכתיה משום שנאמר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר:

שפי. פ"א כפולה שפשפש וחפש באיזה שעה טוב לקלל את ישראל:

<< · מ"ג במדבר · כג · ג · >>