קטגוריה:במדבר יח כג

◥

►

◄

ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֺנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וְ/עָבַ֨ד הַ/לֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְ/הֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲו‍ֹנָ֑/ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְ/דֹרֹ֣תֵי/כֶ֔ם וּ/בְ/תוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס:

וְיִפְלְחוּן לֵיוָאֵי אִנּוּן יָת פּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא וְאִנּוּן יְקַבְּלוּן חוֹבֵיהוֹן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן וּבְגוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָא יַחְסְנוּן אַחְסָנָא׃

ירושלמי (יונתן):

וְיִפְלְחוּן לֵיוָאֵי הִינוּן יַת פּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא וְהִינוּן יְקַבְּלוּן יַת חוֹבֵיהוֹן אִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּפוּלְחַנְהוֹן קְיַים עֲלָם לְדָרֵיכוֹן וּבְגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא יַחְסְנוּן אַחְסָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"והם" - הלוים ישאו עונם של ישראל שעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וְהֵם – הַלְוִיִּם, יִשְׂאוּ עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר הַזָּרִים מִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"נב ""ועבד הלוי הוא", הלא פה אינו מדבר מחיוב הלוים רק ממתנותיהם, וחיוב עבודת הלוים כבר נאמר בראש הפרשה? ופי' חז"ל שלא נטעה אחר שאמר שהמעשר חלף עבודתם יש רשות בידו שלא יעבוד ולא יקח מעשר או שפטור מן העבודה בעת שמטה ויובל, לכן אמר שבכ"ז מחויב לעבוד, וכבר התבאר באיה"ש (כלל רט) שכ"מ שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל כמו הוא מקריב, הם מקריבים, בא תמיד למעט ולהוציא זולתו, וע"כ ממ"ש ועבד הלוי הוא, מלת הוא המיותר מוציא שלא יעבוד כהן, וממ"ש והם

ישאו מלת הם ממעט כהנים, ומ"ש ובתוך ב"י לא ינחלו נחלה, התבאר למעלה (סי' מד):

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ועבד הלוי הוא - למה נאמר? לפי שהוא אומר חלף עבודתם, שומע אני: רצה - יעבוד, לא רצה - לא יעבוד? - ת"ל "ועבד הלוי הוא" - בעל כרחו.

ועוד למה נאמר? לפי שהוא אומר "ולבני לוי הנה נתתי" אין לי אלא שנים שהמעשרות נוהגות בהם. שמטות ויובלות מנין? ת"ל ועבד הלוי הוא.

רבי נתן אומר: הרי שלא היה שם לוי, שומע אני יעבוד כהן? והדין נותן: ומה אם במקום שלא כשרו לוים כשרו כהנים, כאן שכשרו לוי אינו דין שיכשרו כהנים? - ת"ל ועבד הלוי.

אמרת: ישראל לא ישאו עון לוים, אבל כהנים ישאו עון לוים? - ת"ל והם ישאו את עונם:

חקת עולם לדורותיכם. שינהוג הדבר לדורות:

ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. למה נאמר? לפי שהוא אומר במדבר כו לאלה תחלק הארץ, שומע אני אף הלוים במשמע? - תלמוד לומר ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה: