מ"ג במדבר יח כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יח · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יָת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּיַפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ אַפְרָשׁוּתָא יְהַבִית לְלֵיוָאֵי לְאַחְסָנָא עַל כֵּן אֲמַרִית לְהוֹן בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָא יַחְסְנוּן אַחְסָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יַת מַעַשְרָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל דְיִפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ אַפְרָשׁוּתָא יְהָבִית לְלֵיוָאֵי לְאַחְסָנָא בְגִין כֵּן לְהוֹן אַמְרִית דִבְגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא יַחְסְנוּן אַחְסָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ירימו לה' תרומה" - (ספרי) הכתוב קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומת מעשר

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

מאת מעשר בני ישראל אשר ירימו תרומה לה'. קראו המקום תרומה עד שיוצא ממנו תרומת מעשר.

ד"א בא הכתוב ללמדך, שאם רצה לעשותו תרומה על מקום אחר - רשאי. מכאן אתה דן לתרומה: מה אם מעשר הקל, והרי הוא נוהג בכל - תרומה חמורה, דין הוא שתהא נוהגת בכל!

ד"א ומה אם מעשר, שאינו נוהג בראשית הגז - הרי הוא נוהג בכל, תרומה, חמורה, דין הוא שתהא נוהגת בכל!

איסי בן מנחם אומר: אם מעשר, שאינו בא אלא מכח תלמוד ומכח יראה - הרי הוא נוהג בכל; תרומה, חמורה, דין הוא שתהא נוהגת בכל!

נתתי ללוים לנחלה. למה נאמר? לפי שהוא אומר ולבני לוי הנה נתתי, אין לי אלא בפני הבית. שלא בפני הבית מנין? ת"ל "לנחלה". מה נחלה נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית - אף מעשר ראשון נוהג בפני הבית ושלא בפני הבית:

על כן אמרתי להם. למה נאמר? לפי שהוא אומר ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה, מה ת"ל על כן אמרתי? שיכול אין לי אלא בשעת חלוק הארץ, אבל משיחלקו שומע אני יקצה לו כל שבט ושבט בפני עצמו? ת"ל על כן אמרתי.

ד"א על כן אמרתי. למה נאמר? לפי שנאמר דברים ז ונשל גוים רבים מפניך, אבל קני וקנזי וקדמוני לא שמענו - ת"ל "על כן".

על כן - להזהיר ב"ד על כך.

<< · מ"ג במדבר · יח · כד · >>