קטגוריה:במדבר טו כז
ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת.
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.
וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃
וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־נֶ֥פֶשׁ נֶ֥פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsa אַחַ֖ת אַחַ֖ת - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcfsa תֶּחֱטָ֣א תֶּחֱטָ֣א - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2398
מורפ': HVqi3fs בִשְׁגָגָ֑ה בִ - מילת יחס
שְׁגָגָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7684
מורפ': HR/Ncfsa וְהִקְרִ֛יבָה וְ - ו' החיבור
הִקְרִ֛יבָה - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vhq3fs עֵ֥ז עֵ֥ז - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5795
מורפ': HNcfsa בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־שְׁנָתָ֖הּ שְׁנָתָ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsc/Sp3fs לְחַטָּֽאת לְ - מילת יחס
חַטָּֽאת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/2403 b
מורפ': HR/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאִם־נֶ֥פֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אַחַ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
תֶּחֱטָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) בִשְׁגָגָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִקְרִ֛יבָה תביר (משנה, דרגא 3)
עֵ֥ז מרכא (משרת, דרגא 5) בַּת־שְׁנָתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְחַטָּֽאת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, וְהִקְרִיבָה עֵז לקורבן חטאת ניתן להביא עז או כבשה (ויקרא ד, כז-לה) אך כאן מדובר על חטא ע"ז שעליו מביא רק עז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם אֱנָשׁ חַד יְחוּב בְּשָׁלוּ וִיקָרֵיב עִזָּא בַּת שַׁתַּהּ לְחַטָּאתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין בַּר נְשָׁא חַד יֵיחוֹב בְּשָׁלוּ וְיִקְרַב גַדְיָיתָא בַּר שַׁתָּא דְלָא עֵירוּבִין לְחַטָאתָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מא. [נפש אחת תחטא] בעבודה זרה הכתוב [מדבר]. אתה אומר בעבודה זרה הכתוב [מדבר] או אינו [אלא] באחת מכל מצות האמורות בתורה. אמרת במה ענין מדבר בעבודה זרה. ר' יצחק אומר, בעבודה זרה הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא באחת מכל מצות האמורות בתורה. הרי אתה דן, צבור בכלל היה והוציא הכתוב מכלל ושינה את קרבנותיו ויחיד היה בכלל והוציא הכתוב מכלל ושינה את קרבנותיו. מה להלן בעבודה זרה הכתוב מדבר אף כאן בע” ז הכתוב מדבר.
מב. ואם נפש אחת תחטא בשגגה להוציא את המזידה.
מג. והקריבה עז בת שנתה זה בנין אב כל מקום שנאמר עז צריך שתהיה בת שנתה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
מ. ואם נפש אחת תחטא בחטאת הבא על כל המצות אמר (ויקרא ד' כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, שהוסיף תנאי מעם הארץ להוציא משיח ונשיא שקרבנם חלוק מחטאת יחיד (כמ"ש בספרא ויקרא רפ). ופה לא אמר זה כי גם המשיח והנשיא דינם כיחיד להביא חטאת קבוע עז בת שנתה. והגר"א מוחק מלות להחמיר עליהם ולידון בקבוע. ויש לקים הגי' שר"ל שהוא קבוע רק עז לא כבש כיחיד שמביא שעירה או כשבה. שכן אמר בספרא ( ויקרא רפג ) לא א"א בחטאת עכו"ם שהיא קבועה.
מא. ואם נפש אחת תחטא מדבר ג"כ בחטא עכו"ם שנלמד מן הענין את ה' הוא מגדף, למ"ד דמגדף עובד ע"ג. וכן נלמד מן מה שהוציא צבור מכלל דיני החטאת שנאמרה בסדר ויקרא שמפרש שהיא בעבודת כו"ם כן מ"ש ואם נפש אחת תחטא היינו בעבודת כו"ם.
מב. תחטא בשגגה. להוציא אם חטא במזיד ולא התרו בו שאין ללמדו משאר מצות, שיש לטעות שעכו"ם החמורה מלבד שהונח זדונם ליוהכ"פ יביא חטאת ג”כ, כן פי' בספרא ( ויקרא קצב ) ושם התבאר.
מג. והקריבה עז בת שנתה למד מכאן על חטאת יחיד . ומבואר בספרא ( ויקרא רפג ) שעיקר הלמוד ממ"ש תורה אתת יהיה לכם עיי”ש.
רש"י
"עז בת שנתה" - שאר עבירות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֵז בַּת שְׁנָתָהּ – שְׁאָר עֲבֵרוֹת, יָחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה; וּבְזוֹ – קָבַע לָהּ שְׂעִירָה (שם).
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר טו כז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.