קטגוריה:במדבר טו כד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
המהדורה המנוקדת: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אִם מֵעֵינֵי כְּנִשְׁתָּא אִתְעֲבֵידַת לְשָׁלוּ וְיַעְבְּדוּן כָּל כְּנִשְׁתָּא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חַד לַעֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ וּמִנְחָתֵיהּ וְנִסְכֵּיהּ כְּדַחְזֵי וּצְפִיר בַּר עִזִּין חַד לְחַטָּתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אִין מִן מֶחְמֵי כְנִשְׁתָּא אִיתְעֲבִידַת סוּרְחָנוּתָא בְּשָׁלוּ וְיַעַבְדוּן כָּל כְּנִשְׁתָּא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חַד לְעָלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ וּמִנְחָתֵיהּ וְנִיסוּכֵיהּ כַּד חָמֵי וּצְפִיר בַּר עִזִין דְלָא עֵירוּבִין חַד לְחַטָאתָא: |
רש"י
"לחטת" - (הוריות יג זבחים נ) חסר א' שאינו כשאר חטאות שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה שנא' (ויקרא ה) ואת השני יעשה עולה וזו עולה קודמת לחטאת
מפרשי רש"י
[כא] וזו עולה וכו'. פירוש, בכל מקום החטאת קודמת, וכאן העולה קודמת, ולפיכך 'חטאת' חסר כתיב, אחר שהעולה קודמת. ואם תאמר, ולמה היה דבר זה להקדים העולה קודם חטאת בקרבן עבודה זרה. ועוד, דמה שהחטאת קודם העולה - טעמא אית ביה, כדלעיל (רש"י ויקרא ה, ח) למה הדבר דומה, [לבא לרצות] למלך, שפרקליט קודמו ומלמד עליו זכות, ואחר כך נכנס הדורון, כך החטאת פרקליט לכפר עליו, ואחר כך העולה שהיא דורון. ואם כן, למה היה כאן העולה קודמת. ויש לומר, דעולה היא שבאה על הרהור הלב, כדכתיב (ר' איוב א, ה) "ויהי כי הקיפו ימי המשתה ויעל איוב עולת מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלקים בלבבם", שמע מינה שעולה מכפר על הרהור הלב. ובעבודה זרה, שהמחשבה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין דף מ.), הרי העולה גם כן פרקליט כמו החטאת, שהרי המחשבה של עבודה זרה גם כן מעשה נחשב. ומפני שהמחשבה קודם למעשה, העולה של עבודה זרה קודם החטאת. אבל גבי שאר עברות, שאין הקב"ה מצרף המחשבה למעשה (שם), העולה דורון הוא, ונכנס אחרון:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְחַטָּת – חָסֵר אָלֶ"ף, שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת. שֶׁכָּל חַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַבָּאוֹת עִם עוֹלָה, הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶֹה עוֹלָה" (ויקרא ה,י); וְזוֹ – עוֹלָה קוֹדֶמֶת לַחַטָּאת (הוריות י"ג ע"א).
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושפעיר עזים אחד למה נאמר. שהיה בדין ומה אם במקום שאין הצבור מביא פר לעולה מביא ב' שעירים לחטאת, כאן שהצבור מביא פר לעולה אינו דין שיביא ב' שעירים לחטאת. תלמוד לומר ושעיר עזים אחד לחטאת.
ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- כתבו את ביאור ויקי על הפסוק!
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
ש
- שמות כח ו (3 דפים)
דפים בקטגוריה "במדבר טו כד"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.