"אבדון ומות אמרו" - המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו באזנינו שמענו שמעה שהמיגע בה מתקיימת בו וי"א כאשר באגדה אשר פירשתי למעלה שבא השטן לפני המקום אמר לו היכן תורה א"ל וכו' והיינו דכתיב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה כשנתנה לישראל אבל
"אבדון ומות", אולם אחרי שהחכמה האלהית שהיא לדעת דרכי הנהגתו את העולם וסדרי ההשגחה וחכמתה, היא נעלמה, ואין בני אדם משיגים אותה כי הם רואים תהפוכות בהנהגת העולם במה שהצדיק מיוסר והרשע מצליח, לכן "יאמרו אבדון ומות שהם שמעו שמע החכמה הזאת באזניהם", וכיון על מה שאמרו חבריו שאחר המות ואבדון הגוף אז יקבל הצדיק גמולו והרשע ענשו בעולם הרוחני הנצחי, ושאז יודע חכמת אלהים ויושר הנהגתו וגמולו וענשו, ויאמר עוד, כי.
