מ"ג איוב כח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ
  בְּ֝אׇזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבדון ומות אמרו" - המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו באזנינו שמענו שמעה שהמיגע בה מתקיימת בו וי"א כאשר באגדה אשר פירשתי למעלה שבא השטן לפני המקום אמר לו היכן תורה א"ל וכו' והיינו דכתיב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה כשנתנה לישראל אבל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אבדון ומות", אולם אחרי שהחכמה האלהית שהיא לדעת דרכי הנהגתו את העולם וסדרי ההשגחה וחכמתה, היא נעלמה, ואין בני אדם משיגים אותה כי הם רואים תהפוכות בהנהגת העולם במה שהצדיק מיוסר והרשע מצליח, לכן "יאמרו אבדון ומות שהם שמעו שמע החכמה הזאת באזניהם", וכיון על מה שאמרו חבריו שאחר המות ואבדון הגוף אז יקבל הצדיק גמולו והרשע ענשו בעולם הרוחני הנצחי, ושאז יודע חכמת אלהים ויושר הנהגתו וגמולו וענשו, ויאמר עוד, כי.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבדון ומות" - ר"ל המתים שכבר מתו הם אמרו הנה באזנינו שמענו גודל שמעה ופרסום שבחה ואין להשיג נתיבות ביתה ליוקר מציאותה

<< · מ"ג איוב · כח · כב · >>