קטגוריה:איוב ד טז

<< | ספר איוב • פרק ד' • פסוק ט"ז | >>

מהדורת הכתיב:

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע.

המהדורה המנוקדת:

יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.

המהדורה המוטעמת:

יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ
תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י
דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

יַעֲמֹ֤ד יַעֲמֹ֤ד - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5975
מורפ': HVqi3ms׀ וְֽלֹא וְֽ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־אַכִּ֬יר אַכִּ֬יר - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5234 a
מורפ': HVhi1cs מַרְאֵ֗הוּ מַרְאֵ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4758
מורפ': HNcmsc/Sp3ms תְּ֭מוּנָה תְּ֭מוּנָה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8544
מורפ': HNcfsa לְנֶ֣גֶד לְ - מילת יחס
נֶ֣גֶד - מילת יחס

צורת יסוד: l/5048
מורפ': HR/R עֵינָ֑י עֵינָ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbdc/Sp1cs דְּמָמָ֖ה דְּמָמָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1827
מורפ': HNcfsa וָק֣וֹל וָ - ו' החיבור
ק֣וֹל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/6963 a
מורפ': HC/Ncmsa אֶשְׁמָֽע אֶשְׁמָֽע - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqi1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

יַעֲמֹ֤ד מהפך לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

וְֽלֹא־אַכִּ֬יר שופר עילוי (משרת, דרגא 5) מַרְאֵ֗הוּ רביע גדול (משנה, דרגא 3)

תְּ֭מוּנָה דחי (משנה, דרגא 3)

לְנֶ֣גֶד מונח (משרת, דרגא 5) עֵינָ֑י אתנחתא (מלך, דרגא 2)

דְּמָמָ֖ה טרחא (משרת, דרגא 5) וָק֣וֹל מונח (משרת, דרגא 5) אֶשְׁמָֽע סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

יַעֲמֹד דמות מסויימת עמדה מולי וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ, תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי, דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע:

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"יעמוד" - עומד היה בפני ולא הייתי מכיר מראהו "דממה וקול" - קול דבר חשאי הייתי שומע ד"א דממה וקול אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם ואחר הרעש קול דממה דקה (מלכים א יט) קל דמשבחין בחשאי משה דממה שמע מכאן שהראשונים נשתמשו בקול והאחרונים בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק כך הוא אומר

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ולא אכיר" - הוי"ו הוא כטעם אעפ"כ וכן הנמלים וגו' ויכינו וגו' (משלי ל)

"תמונה" - צורה

"דממה" - מלשון דמיה ושתיקה

מצודת דוד

"יעמוד" - עם כי בעת חלף לפני היה עומד זמן מה עם כל זה לא הייתי מכיר מראהו אף כי היתה תמונת פניו לנגד עיני

"דממה וקול אשמע" - שמעתי קול נמוך מאד כאלו היתה מורכבת משתיקה וקול

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"יעמד", שעמד לנגד עיניו, ובכ"ז "לא הכיר מראהו" רק "תמונה לנגד עיני" ולא ידע מהות התמונה בבירור, וכן השיג אותו בחוש השמע וגם זה בשמיעה חלושה מאד כי "דממה וקול אשמע" ששמע דבר שהוא אמצעי בין הדממה ובין הקול, כאילו היו קול ודממה יחד, וכ"ז ציור אל חולשת ההשגה: