רש"י על איוב ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איובפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ד', ט"ז:

יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ
  תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י
    דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃


"יעמוד" - עומד היה בפני ולא הייתי מכיר מראהו

"דממה וקול" - קול דבר חשאי הייתי שומע ד"א דממה וקול אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם ואחר הרעש קול דממה דקה (מלכים א יט) קל דמשבחין בחשאי משה דממה שמע מכאן שהראשונים נשתמשו בקול והאחרונים בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק כך הוא אומר