הדף הזה לא נבדק
איוב ד', ט':
מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַּ יֹאבֵ֑דוּ וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃
"מנשמת אלוה יאבדו" - מנשיבת סערתו וכעסו
"ומרוח אפו יכלו" - כלים תמיד ועל דור המבול דיבר
