מלבי"ם על איוב ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ד', ט"ז:

יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ
  תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י
    דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃



"יעמד", שעמד לנגד עיניו, ובכ"ז "לא הכיר מראהו" רק "תמונה לנגד עיני" ולא ידע מהות התמונה בבירור, וכן השיג אותו בחוש השמע וגם זה בשמיעה חלושה מאד כי "דממה וקול אשמע" ששמע דבר שהוא אמצעי בין הדממה ובין הקול, כאילו היו קול ודממה יחד, וכ"ז ציור אל חולשת ההשגה:

ביאור המילות

"דממה וקול". וכן קול דממה דקה (מלכים א' י"ט) האנק דום (יחזקאל כ"ד):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.