מלבי"ם על איוב ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ד' • פסוק ט' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ד', ט':

מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַּ יֹאבֵ֑דוּ
  וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃



"מנשמת אלוה יאבדו", מן העולם לגמרי, "ומרוח אפו יכלו" ולא ישאר זכר למו, ואבדון כזה לא יקרה אל הצדיק והנקי:

ביאור המילות

"מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו". הרוח גדול מן הנשימה ושבא על הוצאת נשימת האף לחוץ, כמו אשום ואשאף יחד (ישעיה מ"ג י"ד), והרוח הוא הרוח הכולל הנושב, והכליון גדול מן האבדה, שהאובד נמצא באשר הוא שם, והכלה אינו עוד במציאות, ויאמר, כי מנשימה קלה של אלוה יאבדו ממקומם ומנחלתם, ומרוח הגדול של אפו יכלו לגמרי מן העולם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.