מצודות על איוב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על איוב · ד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויען" - מלשון עניה ותשובה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנסה" - האם ראוי ונכון שכאשר המנסה אותך בדבר רעה מן הרעות נעשית מיד עיף ויגע מלהיות מחזיק בתומתך ולכן מי יוכל להתאפק לעצור בדברים מבלי להשיב

מצודת ציון

"הנסה" - מלשון נסיון והוא בה"א התימה

"תלאה" - ענין עייפות ויגיעה כמו את כל התלאה (שמות יח)

"ועצור" - ענין מניעה ועכבה כמו שרים עצרו במילים (לקמן כט)

"במילין" - ענין דבור

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה יסרת" - הנה מאז הלא אתה יסרת רבים אשר הרבו דברים כלפי מעלה

"וידים רפות" - הידים שהיו רפות באמונת השם אתה הייתי מחזק באמרי מוסר

מצודת ציון

"רפות" - מלשון רפיון

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כושל" - האיש הכושל היו מליך מקימים אותו וברכים הכורעות לנפול אתה היית מאמץ ר"ל כל מי שהיה נבוך בהשגחת המקום בעבור מה שהגיעהו מהרעות בחושבו שבאה מצד המערכה ולא בהשגחה הנה מאז היית אתה מעמידו על האמת לומר שבא בהשגחה ומצד העונש על הפשע והנה שבו כולם והודו לדבריך

מצודת ציון

"כושל" - ענין נפילת הכח והתשות

"כורעות" - היא הנפילה על הברכים

"תאמץ" - תחזק

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עתה" - וכאשר עתה תבוא אליך מה מהרעות נעשית נלאה ועיף להחזיק עצמך וכאשר נגעה אליך הרעה נעשית מבוהל ומבלי דעת מיושבת לדבר דברי רוח

מצודת ציון

"ותלא" - כמו ותלאה

"עדיך" - אליך כמו ועדיכם אתבונן (לקמן לב)

"כסלתך" - ענין בטחון ותקוה כמו אשר יקוט כסלו (לקמן ח)

"ותום" - הוי"ו באה במקום עם וכן ויוסף היה במצרים (שמות א)ור"ל עם יוסף שהיה במצרים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא יראתך" - הלא עתה נראה למפרע שכל יראתך היתה למען בטחונך בה להשיג מבוקשך ע"י ולא מדעת שלימה מיראת הרוממות

"תקותך ותום דרכיך" - תקותך היתה עם תום דרכיך ר"ל לא היתה תום דרכיך מאהבתך אותה אבל מחשבת השגת תקותך היתה עמה כי הלא עתה באבדן תקותך תפר היראה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכר נא" - עתה החל לסתור דבריו ואומר תן עתה דעתך לזכור מי הוא הנקי הנאבד מכל וכל ואיה הם הישרים אשר נכחדו מבלי תקומה

מצודת ציון

"נא" - עתה

"ואיפה" - איה פה

"נכחדו" - נכרתו כמו ותכחד מן הארץ (שם ט)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר" - מוסב למעלה לומר מי הוא נקי אבד וגו' להיות דומה כאשר ראיתי אשר חורשי און וזורעי עמל שהם יקצרו פרי זרעם ר"ל כמו החורש להכין השדה לזריעה ואח"כ זורע הלא יקצור הזרע שזרע כן חושב הרע ועושהו מקבל הגמול משלם ויאבד לנצח

מצודת ציון

"עמל" - ענינו עול

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנשמת" - מנשיבת הבל פיו יאבדו ר"ל במעט סיבה ובדבר קל בהפחת רוח בעלמא

"ומרוח וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"מנשמת" - ענין נשיבה וכן מנשמת רוח אפו (שמואל ב כב)

"יכלו" - מלשון כליון

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שאגת אריה" - עם כי היה להם שאגת אריה וקול שחל לאיים ולהפחיד את הבריות ושיני כפירים לאכלם בכל פה הנה בסופם המה נתעו לבלי דעת למצוא הצלה מהרעה הבאה עליהם

מצודת ציון

"שחל וכפירים ליש ולביא" - המה שמות הארי זכר ונקבה אלא שזה גדול מזה

"נתעו" - מלשון תועה ענינו מי שאינו יודע מה לעשות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ליש" - עם כי היה גבור כאריה סופו אובד הוא מבלי מצוא טרף ומזון להחיות נפשו ומת ברעב ובניו יתפרדו הנה והנה לבקש אכלם ומוסב למעלה לומר מי הוא נקי אבד כאשר ראיתי אבדן רשעים מבלי תקומה ואם היה הכל מצד המערכה ולא בהשגחה ראוי היה להיות מקרה אחד לכל לצדיק ולרשע

מצודת ציון

"יתפרדו" - יתפזרו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואלי דבר יגונב" - הנה באה אלי דבר נבואה בגניבה ועל כי היה מעובדי כוכבים לא באה אליו הנבואה בדרך ישרה ממקום הקדוש כ"א בדרך עקלקלות ויתייחס כאלו גנוב הוא מן הקדושה

"ותקח אזני" - קבלה אזני מן הנבואה משהו מועטת ולא כולו אף לא חלק גדול

מצודת ציון

"שמץ" - ענין מעט ומשהו וכן ומה שמץ דבר (לקמן כו)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשעיפים" - בעת היו המחשבות מלאות מחזיונות לילה ר"ל מראיית הדמיונות הנראים בלילה על המשכב והיא תחלת הלילה שאז הרעיונים מלאים מדמיונות שהרהרו ביום

"בנפול" - בעת אשר התרדמה נופלת על אנשים כי בתחלת הלילה האדם נלאה ועיף ממלאכת היום והתרדמה נופלת עליו וכפל הדבר במ"ש לתוספת ביאור ולתפארת המליצה

מצודת ציון

"בשעיפים" - ענין מחשבה וכן לכן שעיפי ישיבוני (לקמן כ)

"מחזיונות" - ענין ראיה כמו ואתה תחזה (שמות יח)

"תרדמה" - היא שינה עמוקה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פחד" - אז בעת ההיא קרה לי פחד וגם רעדה והפחד ההוא הפחיד את הרוב מעצמותי ואחזום חיל ורתת

מצודת ציון

"קראני" - מלשון מקרה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוח וגו'" - המלאך הדובר חלף ועבר לפני

"תסמר" - קבוצת שערת בשרי תעמוד ותתקשה כמסמר כדרך המתפחד ונבעת

מצודת ציון

"ורוח" - ר"ל המלאך

"יחלוף" - יעבור כמו חלף הלך לו (שיר השירים ב)

"תסמר" - מלשון מסמר ויתד ור"ל נתקשה כמסמר וכן סמר מפחדך בשרי (תהלים קיט)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעמוד" - עם כי בעת חלף לפני היה עומד זמן מה עם כל זה לא הייתי מכיר מראהו אף כי היתה תמונת פניו לנגד עיני

"דממה וקול אשמע" - שמעתי קול נמוך מאד כאלו היתה מורכבת משתיקה וקול

מצודת ציון

"ולא אכיר" - הוי"ו הוא כטעם אעפ"כ וכן הנמלים וגו' ויכינו וגו' (משלי ל)

"תמונה" - צורה

"דממה" - מלשון דמיה ושתיקה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האנוש" - והנה שמעתיו אומר האנוש מאלוה יצדק ר"ל האם אפשר שיהא האדם מוצדק בסדר ההנהגה יותר מן המקום ב"ה ואם הגבר יהיה טהור במפעליו יותר מה' אשר עשהו וכאומר הלא אף האדם השלם המסדר הנהגה מה הנה לא יסדרה באופן יהיה מקרה אחד לרע ולטוב ואיך א"כ יחשוב מי שהמקום ב"ה מסר הכל ביד הנהגת מערכת השמים עד כי יהיה מקרה אחד לצדיק ולרשע ויצדק א"כ האנוש מאלוה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן בעבדיו" - הנה בעבדיו המלאכים עם כי ירבו מאנוש בשלימות רב עכ"ז לא נתן בהם קיום בעצמם לבל יצטרכו בכל עת השפעת אלוה עליהם

"ובמלאכיו" - מלת לא משמשת בשנים כאלו אמר ובמלאכיו לא ישים תהלה והוא כפל הענין במ"ש לומר הנה לא שם במלאכיו עצמם להיות בהם אורה משלהם כי הכל בא ממנו בכל עת וא"כ הוא שלם מאד מן מלאכי מעלה ואין לו ערך ודמיון עמהם

מצודת ציון

"יאמין" - ענינו קיום וכן יתד במקום נאמן (ישעיהו כב)

"תהלה" - ענין אורה כמו בהלו נרו (לקמן כט)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף שוכני" - ומכ"ש שהוא שלם מבני אדם השוכנים בבתי חומר ר"ל בעולם השפל אשר יסוד מצבם הוא בעפר הארץ שהוא סבה לדכא אותם לפני הבלוי והרקבון המושל בהם לא כמלאכי מעלה השוכנים בעולם העליון אשר לא יקרה להם הבלוי וההפסד וכאומר הלא משכנות עולם השפל ומקריו המה סבות מונעות ההשגה והשלימות ולזה אינם אפילו כמלאכי מעלה וכ"ש הוא שמאד רחקו מערך שלימות המקום ב"ה ואיך יחשוב מי אשר יצדק אנוש מאלוה

מצודת ציון

"אף שוכני" - תחסר מלת כי וכאומר אף כי והוא ענין כ"ש כמו אף כי אש אכלתהו (יחזקאל טו)

"חומר" - טיט

"עש" - ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס (תהלים ו)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבוקר וגו'" - כל היום המה כתותים ומדוכאים ומבלי משים בו הכתיתה כ"א אולת אדם תסלף דרכו וחובל בעצמו

"לנצח יאבדו" - וכן בכל יום המה כתותים ואבודים ואיה א"כ שלימות האדם אם אין בו דעת אף לשמור עצמו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא נסע וגו'" - יתרון החכמה אשר ניתן בהם יותר משאר בע"ח הלא נסע והלך מהם כי המקריים המתהוים מזולתם ומעצמם המה יסבבו להשליך החכמה מנגד ולזה ימותו ולא ימצאו חכמה ר"ל יהיה לבם צפון מחכמה עד כי ימותו ובהיות כן איה א"כ שלימות האדם לחשוב אשר יצדק מאלוה

מצודת ציון

"יתרם" - ענין רבוי ותוספת