קטגוריה:איוב ד ו

<< | ספר איוב • פרק ד' • פסוק ו' | >>

מהדורת הכתיב:

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך.

המהדורה המנוקדת:

הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ.

המהדורה המוטעמת:

הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ
תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הֲלֹ֣א הֲ - מילית, ה' השאלה
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: i/3808
מורפ': HTi/Tn יִ֭רְאָתְךָ יִ֭רְאָתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3374
מורפ': HNcfsc/Sp2ms כִּסְלָתֶ֑ךָ כִּסְלָתֶ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3690
מורפ': HNcfsc/Sp2ms תִּ֝קְוָתְךָ֗ תִּ֝קְוָתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֗ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8615 b
מורפ': HNcfsc/Sp2ms וְתֹ֣ם וְ - ו' החיבור
תֹ֣ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/8537
מורפ': HC/Ncmsc דְּרָכֶֽיךָ דְּרָכֶֽי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbpc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הֲלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִ֭רְאָתְךָ דחי (משנה, דרגא 3)

כִּסְלָתֶ֑ךָ אתנחתא (מלך, דרגא 2)

תִּ֝קְוָתְךָ֗ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

וְתֹ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) דְּרָכֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ חייבת להביא אותך לבטחונך בה', תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ ותום דרכיך חייב להביא אותך לכך שתשתדל לקוות לה' (כלומר, אם אתה באמת מאמין בה' הרי שתבטח בו גם במצבך הקשה).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הלא" - עתה סופך מוכיח על תחלתך שיראתך שהיית ירא שמים כסלתך היא (ע' תוס' בבא מציעא נח) מחמת כסילות היא ולא מדעת שלימה וכן תקותך ותום דרכיך הכל כסילות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הלא יראתך" - הלא עתה נראה למפרע שכל יראתך היתה למען בטחונך בה להשיג מבוקשך ע"י ולא מדעת שלימה מיראת הרוממות

"תקותך ותום דרכיך" - תקותך היתה עם תום דרכיך ר"ל לא היתה תום דרכיך מאהבתך אותה אבל מחשבת השגת תקותך היתה עמה כי הלא עתה באבדן תקותך תפר היראה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הלא יראתך כסלת", שמה שעד עתה היית ירא אלהים לא היתה יראה אמתית, כי היתה רק בסבת "כסלתך", שהיית מקוה על ידי יראת ה' להשמר מכל רעה ונזק, והיית ירא יראת העונש לא יראת ה', וכן "תקותך" היתה סבת "תום דרכיך", מה שהיית תמים דרך לא היה לשם ה' רק בעבור תקות הגמול והשכר, כי לכן אחר שראית שה' הביא עליך יסורים וסר טובו ממך התחלת להכחיש בהשגחה ובפנות האמונה, וא"כ מבואר כי הביא עליך היסורין כדין:

ביאור המילות

"כסלתך, תקותך". המקוה מקוה להשיג דבר טוב, והכסל הוא הבוטח שלא יגיע אליו רעה, כמ"ש כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד (משלי ג') והיראה תמנעהו מלעשות רע, מפני כסלו שלא יגע לו רע, והתום דרך יעשה טוב מפני התקוה להשיג טוב, ונגד מ"ש בשבחי איוב, תם ישר, אמר תקותך ותום דרכיך, ונגד מ"ש ירא אלהים וסר מרע, אמר יראתך כסלתך.