מ"ג איוב ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג איוב · ד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ
  תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא" - עתה סופך מוכיח על תחלתך שיראתך שהיית ירא שמים כסלתך היא (ע' תוס' בבא מציעא נח) מחמת כסילות היא ולא מדעת שלימה וכן תקותך ותום דרכיך הכל כסילות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הלא יראתך" - הלא עתה נראה למפרע שכל יראתך היתה למען בטחונך בה להשיג מבוקשך ע"י ולא מדעת שלימה מיראת הרוממות

"תקותך ותום דרכיך" - תקותך היתה עם תום דרכיך ר"ל לא היתה תום דרכיך מאהבתך אותה אבל מחשבת השגת תקותך היתה עמה כי הלא עתה באבדן תקותך תפר היראה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא יראתך כסלת", שמה שעד עתה היית ירא אלהים לא היתה יראה אמתית, כי היתה רק בסבת "כסלתך", שהיית מקוה על ידי יראת ה' להשמר מכל רעה ונזק, והיית ירא יראת העונש לא יראת ה', וכן "תקותך" היתה סבת "תום דרכיך", מה שהיית תמים דרך לא היה לשם ה' רק בעבור תקות הגמול והשכר, כי לכן אחר שראית שה' הביא עליך יסורים וסר טובו ממך התחלת להכחיש בהשגחה ובפנות האמונה, וא"כ מבואר כי הביא עליך היסורין כדין:

ביאור המילות

"כסלתך, תקותך". המקוה מקוה להשיג דבר טוב, והכסל הוא הבוטח שלא יגיע אליו רעה, כמ"ש כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד (משלי ג') והיראה תמנעהו מלעשות רע, מפני כסלו שלא יגע לו רע, והתום דרך יעשה טוב מפני התקוה להשיג טוב, ונגד מ"ש בשבחי איוב, תם ישר, אמר תקותך ותום דרכיך, ונגד מ"ש ירא אלהים וסר מרע, אמר יראתך כסלתך.
 

<< · מ"ג איוב · ד · ו · >>