מ"ג איוב ד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭רוּחַ עַל־פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף
  תְּ֝סַמֵּ֗ר שַׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תסמר" - הרוח שערת בשרי

"תסמר" - הוא ל' אדם שעמדו שערותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רוח על פני יחלף", שהשיג רוח נושב על פניו ונתפעל ממנו כ"כ עד כי "סמרה שערת בשרו", וכן השיג את הדמיון בחוש הראות, אבל בראיה כהה מאוד, כי.

ביאור המילות

"תסמר". שערותי עמדו כמסמרות מרוב הפחד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוח וגו'" - המלאך הדובר חלף ועבר לפני

"תסמר" - קבוצת שערת בשרי תעמוד ותתקשה כמסמר כדרך המתפחד ונבעת

מצודת ציון

"ורוח" - ר"ל המלאך

"יחלוף" - יעבור כמו חלף הלך לו (שיר השירים ב)

"תסמר" - מלשון מסמר ויתד ור"ל נתקשה כמסמר וכן סמר מפחדך בשרי (תהלים קיט)

<< · מ"ג איוב · ד · טו · >>