משנה פאה ז ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ז · משנה ג | >>
איזהו פרט? הנושר בשעת הבצירה.
היה בוצר, עקץ את האשכול, הוסבך בעלים, נפל מידו לארץ ונפרט, הרי הוא של בעל הבית.
המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר, הרי זה גוזל את העניים.
על זה נאמר (משלי כב): "אל תסג גבול עולים".
אֵיזֶהוּ פֶרֶט? הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה.
- הָיָה בוֹצֵר, עָקַץ אֶת הָאֶשְׁכּוֹל, הֻסְבַּךְ בֶּעָלִים, נָפַל (מִיָּדוֹ) לָאָרֶץ וְנִפְרַט, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.
- הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים. עַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כב כח): אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלִים:
איזה הוא פרט? - הנושר בשעת הבצירה.
- היה בוצר,
- עקץ את האשכול, הוסבך בעלים ונפל לארץ,
- ונפרט - הרי של בעל הבית.
- המניח את הכלכלה תחת הגפן, בשעה שהוא בוצר -
- הרי זה גוזל את העניים.
- על זה נאמר: "אל תסג גבול עולים" (ראה משלי כב כח משלי כג י).
כבר הקדמנו פירוש הנושר - שהוא הנופל.
ועוקץ — הוא קצה הדבר, ועשו ממנו שמוש פועל, ואמרו עקץ - רוצה לומר, כרת העוקץ.
ופירוש הוסבך בעלים — נסתבך בעלים.
וכלכלה — הוא הסל.
וכבר פירשנו אל תסג גבול עולם (לעיל ה, ו):
איזהו פרט. אקרא קאי דכתיב (ויקרא יט) ופרט כרמך לא תלקט:
עקץ. חתך מלשון עקוץ תאנה מתאנתי:
הוסבך בעלים. כלומר נקשר בעלים:
של בעה"ב. דאין זה דרך בצירה:
גוזל את העניים. בירושלמי (הל' ג) דייקי הדא אמרה פרט בנשירתו קדש :
גבול עולם. פירשתי לעיל בפרק ה' (משנה ו):
איזהו פרט - האמור בתורה (ויקרא יט) ופרט כרמך לא תלקט:
עקץ - חתך ז:
הוסבך בעלים - נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט:
הרי הוא של בעל הבית - שלא נפרט דרך בצירה:
המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר - נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו:
הרי זה גוזל את העניים - דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ:
אל תסג גבול עולים - מפורש לעיל בפרק ה':
[*עקץ. פי' הר"ב חתך ומסיים הר"ש (כמו) [צ"ל מלשון] עקוץ תאנה מתאנתי [ב"ק ע:] ול' הרמב"ם עוקץ הוא קצה הדבר ועשו ממנו שמוש פעל ואמרו עקץ ר"ל כרת העוקץ ע"כ]:
[*נפל מידו. בירושלמי ל"ג מידו וכן לא העתיק הרמב"ם בפ"ד מהל' מתנות עניים]:
(ז) (על הברטנורא) כמו עקוץ תאנה מתאנתי. הר"ש. ולשון הר"מ עוקץ הוא קצה הדבר ר"ל כרת העוקץ:
איזהו פרט: פי' הרש"ש ז"ל איזהו פרט אקרא קאי דכתיב ופרט כרמך לא תלקט א"נ אפירקין דלעיל קאי דתנן שני גרגירין פרט ושלשה אינם פרט. ונראה דיליף לה מדכתיב בקדושים וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט אתקוש אהדדי ובפרשת כי תצא כתיב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך מה עוללות בשעת בציר אף פרט בשעת בציר למעוטי אם נפרט מחמת דבר אחר כגון הוסבך האשכול בעלין של הגפן וכו' ואיזהו עוללת דסיפא ודאי דאקרא קאי ע"כ:
ונפל מידו לארץ: צריך למחוק מלת מידו וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה וכתב ל"ג כאן מלת מידו כמו גבי לקט כי באשכול מיירי שלא תפסו בידו היטב בעבור שהיה סבוך בעלים ע"כ:
המניח את הכלכלה תחת הגפן: וה"ה תחת הקמה לקבל הלקט:
יכין
איזהו פרט: שאמרה תורה ששייך לעניים:
עקץ: ר"ל וחתך גרגר מהאשכול:
נפל מידו לארץ ונפרט הרי הוא של בעל הבית: שלא נפרט דרך בצירה [וכפ"ד מ"י]:
המניח את הכלכלה: סל:
תחת הגפן בשעה שהוא בוצר: שיפול הפרט לתוכו:
אל תסג גבול עולים: כלעיל פ"ה מ"ו. דסד"א לא זכו עניים עד שיפול לארץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת