שמעון בן עזאי
1207
ובתענית פ״ד מ״ד א״ל ב״ע לר״ע כך היה ר׳ יהושע שונה קרבן מוסף — חזר בו ר״ע להיות שונה כב״ע. וביבמות פ״ד מ״יג א״ר שמעון ב"ע מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מא"א לקיים דברי ר' יהושע, (ובגמרא שם מט: תני שמעון ב"עא מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מא"א, וכתוב בה משנת רא"בי קב ונקי, וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה).
ובסוטה פ״ג מ״ד מכאן אמר ב״ע חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה (וחולק בזה על ר״א ור' יהושע).
וב״ב פ״ט מ״י א״ל ב״ע לר״ע על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השוין.
ובהוריות פ"א מ"ב א"ל ב"ע לר"ע מ"ש זה מן היושב בביתו.
ובזבחים פ״א מ״ב אמר שמעון ב״ע מקובל אני מפי עב' זקן ביום שהושיבו את רא"בע בישיבה שכל הזבחים - ולא הוסיף ב"ע אלא העולה ולא הודו לו חכמים.
וכן ידים פ"ג מ"ה אר"ש בן עזאי מקובל אני מפי עב' זקן - שש"הש וקהלת מטמאין את הידים, אר"ע חו"ש - א"ר יוחנן בן יהושע בן חמיו של ר"ע כדברי ב"ע כך נחלקו.
ובכורות פ"ט מ"ה חולק על ר"ע באיזה זמן תורמין מעשר בהמה.
ובקנים פ״ב מ״ה בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון,
ושם פ״ג מ״ו בן עזאי אומר ב' חטאות.
ובפרה רפ"א אמר ר׳ יהושע — כך שמעתי סתם אמר בן עזאי אני אפרש.
ושם מ״ג ר״ט קורהו פלגס, בן עזאי קורהו נוקד, ר׳ ישמעאל קורהו וכו׳.
ובנדה פ"ה מ״ח איזהו סימניה ריהג״א — רע״א — בן עזאי אומר משישחירו הפיטומת.
רבותיו נראה שהיו ר׳ יהושע כיומא פ״ב מ״ג, תענית פ״ב מ״ד שאמר לר״ע משום ר' יהושע או כך היה ר' יהושע שונה.
וביבמות פ״ד מ״יג מביא לקיים דברי ר' יהושע.
ובפרה רפ״א ותוספתא שביעית פ״ב מפרש דברי ר' יהושע.
אבל רבו המובהק היה ר׳ עקיבא כב״ב קנח: במשנה שאמר בן עזאי לר״ע על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלק עלינו את השוין, א״ר שמלאי עדא אמרה, בן עזאי תלמיד חבר דר״ע הוה דקאמר ליה ״שבאת״,
ופי׳ הרש״בם דמתחלה היה תלמידו ולבסוף היה חבירו, ובפי׳ רבינו גרשום שהלכו שניהם ללמוד תורה לפני ר׳ אליעזר הגדול, ולפי שהיה בן עזאי בחור לא היה יכול לסבול סברא כר״ע בתלמוד וגמר גמרא והדר הלך בן עזאי לפני ר״ע להסביר סברא, ונראה שנפל טעות בדבריו הקדושים וצ״ל שהלכו לפני ר׳ יהושע כדמובא לעיל שאמר בשמו אבל לא מצינו בשום מקום שיאמר בשם ר״א אבל ר״ע היה באמת רבו המובהק כברכות סב .שאמר בן עזאי פ״א נכנסתי אחר ר״ע לבה״כ ולמדתי ממנו ג׳ דברים — א״ל ר׳ יהודה עד כאן העזת פניך ברבך? ואף שר״ע היה רבו המובהק דרבי יהודה ג״כ, אך זה כמו שאמר שם בן בן עזאי אומר עזאי לר״ע עד כאן העזת פניך ״ברבך״ ר' יהושע ואף שר״י היה גם רבו דבן עזאי, אך הלשון הזה אינו לומר שהיה אך רבו דר״ע, אבל הכונה שא״ל הלא הוא רבך ואיך העזת פניך לעשות כן.
וכן מכלתא בא פ״א וספרא ויקרא פ״ב אר״ש בן עזאי איני כמשיכ על דברי רבי (ר׳ עקיבא) אלא כמוסיף על דבריו.
וברכות כב. ר״ע לחשה לבן עזאי וכו'.
וכשהיה
