משנה תענית ב ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ב · משנה ד | >>

על הראשונה הוא אומר, מי שענה את אברהם ^יב בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל^יג.

על השניה הוא אומר, מי שענה את אבותינו על ים סוף^יד, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.

על השלישית הוא אומר, מי שענה את יהושע ^טו בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה.

על הרביעית הוא אומר, מי שענה את שמואל ^טז במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה.

על החמישית הוא אומר, מי שענה את אליהו ^יז בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.

על השישית הוא אומר, מי שענה את יונה ^יח ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.

על השביעית הוא אומר, מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַל הָרִאשׁוֹנָה הוא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.

עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.

עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֶנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.

עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.

עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

על הראשונה - הוא אומר:

"מי שענה את אברהם בהר המוריה,

הוא יענה אתכם,

וישמע קול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', גואל ישראל".

על השניה - הוא אומר:

"מי שענה את אבותיכם על ים סוף,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', זוכר הנשכחות".

על השלישית - הוא אומר:

"מי שענה את יהושע בגלגל,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע תרועה".

על הרביעית - הוא אומר:

"מי שענה את שמואל במצפה,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע צעקה".

על החמישית - הוא אומר:

"מי שענה את אליהו בהר הכרמל,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע תפילה".

על השישית - הוא אומר:

"מי שענה את יונה במעי הדגה,

הוא יענה אתכם,

וישמע קול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', העונה בעת צרה".

על השביעית - הוא אומר:

"מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', המרחם על הארץ".

אמרו על השביעית - רוצה לומר השביעית מן הברכות שהוסיפו עליהם, לפי שכבר אמר שש ברכות בלבד הוא מוסיף. והוא כי הוא מוסיף בגואל ישראל תוספות, וחותם בה "מי שענה את אברהם בהר המוריה" וכו' עד גואל ישראל. ולפי שמנה גואל ישראל ברכה אחת מפני התוספת שהוסיף בה וקראה ראשונה, היו כולן שבע ברכות, גואל ישראל שהיא מכלל שמונה עשרה והשש שהוסיפו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

על הראשונה - בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך. ואע"פ שאינה ממנין שש קורא אותה ראשונה, לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:

על השביעית - לברכות שמאריך בהן. אבל הברכות שמוסיפין בשביל התענית אינן אלא שש, שברכה ראשונה שהיא גואל ישראל דשמנה עשרה היא אלא שמאריך בה:

מי שענה את דוד ואת שלמה בנו - ואע"ג דיונה ^יט בתר דוד ושלמה היה. מ"מ מקדים ליה ברישא, משום דבעי למחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ, ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד, ויהי רעב בימי דוד כו' (שמואל ב כא) ושלמה, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח):

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

מי שענה את אברהם כו'. לפי שהיה ראשון לנצולים שנצול מנמרוד. תוס':

ברוך אתה ה' גואל ישראל. בירושלמי שאלו [ולא יצחק נגאל] שענייתו של אברהם אבינו בהר המוריה על הצלתו של יצחק היא. השיבו שמכיון שנגאל יצחק הרי הוא כמו שנגאלו כל ישראל. הר"ן:

על השנייה הוא אומר מי שענה לאבותינו על ים סוף כו'. כלומר שניה לראשונה שמאריכין בה דהיינו ברכת גאולה. אבל היא ראשונה לשש ברכות שמוסיפין מי שענה וכו'. לפיכך אומרה בזכרונות לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתיאשו מן הגאולה וזכר המקום אותם וגאלם כדכתיב (שמות ו') ואזכור את בריתי. רש"י:

על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל. לפי שנענה בשופרות על יריחו בעוד שהיו ישראל עומדין בגלגל. רש"י:

על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה. מעין אל ה' בצרתה לי וחותם בשומע צעקה. דכתיב (שמואל א' ו') ויזעק שמואל חל ה'. רש"י:

על החמישית כו' מי שענה את אליהו בהר הכרמל. מעין אשא עיני אל ההרים וחותם בשומע תפלה דכתיב באליהו (מלכים א' י"ח) ענני ה' ענני דהיינו תפלה. רש"י:

על הששית כו'. מי שענה את יונה במעי הדגה מעין ממעמקים קראתיך ה' וחותם העונה בעת צרה שכ"כ (יונה ב') קראתי מצרה לי. רש"י:

על השביעית כו' מי שענה את דוד כו'. כתב הר"ב ואע"ג דיונה בתר דוד ושלמה היה. גמרא. ופירש"י דהוה בימי אמציהו בסדר עולם. ע"כ. ומאליהו לא פריך אע"ג דבימי אחאב היה מעשה דהר הכרמל משום דאמרינן דאליהו זהו פנחס. ומשום דלא כתיב בהדיא לא הקדימו לשמואל. ויש ג"כ דעות אחרות בין חז"ל דאינו פנחס [ומיהו כמו שמתורץ יונה כך מתורץ אליהו ובירושלמי איתא הכי להדיא דמקשה אאליהו ואיונה כחדא ומתרץ להו כך]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על המשנה) אברהם. לפי שהיה ראשון לניצולים שנצול מנמרוד. תוספ':

(יג) (על המשנה) גואל ישראל. בירושלמי פריך ולא יצחק נגאל שענייתו של א"א בהר המוריה על הצלתו של יצחק הוא השיבו שמכיון שנגאל יצחק הרי הוא כמי שנגאלו כל ישראל. הר"נ:

(יד) (על המשנה) ים סוף. לפיכך אומרה בזכרונות לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתיאשו מן הגאולה חכר המקום אותם וגאלם כדכתיב ואזכור את בריתי. רש"י:

(טו) (על המשנה) יהושע כו'. לפי שנענה בשופרות על יריחו בעוד שהיו ישראל עומדים בגלגל. רש"י:

(טז) (על המשנה) שמואל כו'. מעין אל ה' בצרתה לי דכתיב ויזעק שמואל אל ה'. רש"י:

(יז) (על המשנה) אליהו כו' מעין אשא עיני אל ההרים דכתיב באליהו ענני ה' ענני דהיינו תפלה. רש"י:

(יח) (על המשנה) יונה כו'. מעין ממעמקים קראתיך ה' שכן כתיב קראתי מצרה לי. רש"י:

(יט) (על הברטנורא) בירושלמי פריך אאליהו ואיונה ומתרץ להו כך:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ברוך אתה ה' גואל ישראל: ובתוס' כתבו דעל הראשונה של גואל שאינה מן המנין בה אומרים מי שענה לאברהם לפי שהיה ראשון לנצולין שניצול מנמרוד ע"כ:

מי שענה את דוד: ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה ושלמה כשהכניס הארון לבית קדשי הקדשים אי נמי רעב כי יהיה בארץ וגו' ולפיכך חותם בה מרחם על הארץ שהם התפללו על ארץ ישראל בהיות בה רעב רש"י ז"ל. ובגמ' תנא יש מחליפין צעקה לאליהו ותפלה לשמואל בשלמא גבי שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה צעקה אלא גבי אליהו תפלה כתיב צעקה לא כתיב ומשני ענני ה' ענני לשון צעקה ע"כ:

מי שענה את דוד וכו': לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כתב רש"י ז"ל דהא יונה בימי אמציהו הוה בסדר עולם ע"כ א"נ משום דאינהו תקון בית המקדש דהוי עיקרא דארץ כך שמעתי ע"כ:

ברוך אתה ה' המרחם על הארץ: בבלי וירושלמי תנא משום סומכוס אמרו במקום ברוך המרחם על הארץ ברוך משפיל הרמים פי' שהכניעם במטר ששבו בתשובה: ובירוש' ניחא שלמה דכתיב ביה בנה בניתי בית זבול דוד ע"י שבקש לעמוד על מניינם של ישראל ע"כ. פי' בשלמא שלמה מצינו שהתפלל בירושלם אלא דוד היכן מצאנו לו תפלה בירושלם ומתרץ על שבקש לעמוד על מניינם של ישראל כלומר וידע בעצמו שחטא ובקש רחמים על עצמו ועל ישראל ונענה עכ"ל מועתק מאבודרהם ז"ל ועיין עוד שם בתפלות התעניות:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

כח) על הראשונה הוא אומר היינו ברכת ראה נא בעניינו שמאריך בה, שכשמגיע ללמען שמך, אומר ענינו ה' ענינו וכו' עד צרה וצוקה, וקיים לנו ה' אלהינו את הברית ואת החסד וכו' [כמו בזכרוניות של ר"ה], עד מעמך ומעירך ומנחלתך, ואח"כ אומר, מי שענה וכו':

כט) ברוך אתה ה' גואל ישראל ועונין אמן, ותוקעין תקיעה תרועה תקיעה, ואומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' וגו', היום יבואונו וכו' אם כבנים וכו' [כמ"ש בטור תקע"ט]:

ל) על השניה הוא אומר ר"ל בברכה ב' מראה נא, שהוא זכרונות אומר אתה זוכר וכו' כמו בר"ה, עד להיות להם לאלהים אני ה', ואומר מי שענה וכו':

לא) מי שענה את אבותינו על ים סוף בזה חותם את הזכרונות, משום דישראל היו כנשכחים במצרים רד"ו שנים, ונתיאשו כבר מהגאולה, והקב"ה התחיל עמהן באמרו זכרתי את העשוי לכם, וקיים דבריו בגאולתם, בקריעת ים סוף שהיה גמר הגאולה:

לב) ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות ועונין אמן, ותוקעין תרועה תקיעה תרועה, ויעבור וכו', כסי' כ"ט:

לג) על השלישית הוא אומר דבשלישית מתחיל בשופרות של ר"ה, אתה נגלית וכו' עד והלך בסערת תימן. ואומר, ונאמר ויריעו העם ויתקעו בשופר וגו' ותפול החומה וגו', ונאמר וכי תבואו מלחמה על הצר וגו' ונזכרתם וגו', וזכור לנו ה' אלהינו זכותו של יהושע היום ורחם עלינו למען שמך, מי שענה וכו':

לד) מי שענה את יהושע בגלגל להכי מסיים בזה את השופרות, משום דיהושע נענה ביריחו בשופרות והמשכן היה אז בגלגל:

לה) ברוך אתה ה' שומע תרועה ואחר הברכה תוקע תקיעה תרועה תקיעה, ואומר ויעבור וכו', כסי' כ"ט:

לו) על הרביעית הוא אומר דמתחיל מזמור ק"כ [כלעיל מ"ג], ומסיים אנא ה' אלהינו זכור לנו זכותו של שמואל חוזך ורחם עלינו וכו', מי שענה וכו':

לז) מי שענה את שמואל במצפה דכתיב שם ויזעק שמואל אל ה'. וחותם בזה, משום שהוא מעין אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני שהתחיל בו:

לח) ברוך אתה ה' שומע צעקה ותוקע תרועה תקיעה תרועה וכו' כלעיל סי' כ"ט:

לט) על החמישית הוא אומר דמתחיל מזמור קכ"א [כלעיל מ"ג], ומסיים, אנא ה"א זכור לנו זכותו של אליהו חוזך ורחם וכו' מי שענה וכו':

מ) מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא מעין אשא עיני אל ההרים שהתחיל בה:

מא) ברוך אתה ה' שומע תפלה ואח"כ תוקעין תקיעה תרועה תקיעה, ויעבור וכו' כסי' כ"ט:

מב) על הששית הוא אומר מתחיל מזמור ק"ל [כמ"ג], ומסיים אנא ה"א זכור לנו זכותו של יונה נביאך ורחם וכו' מי שענה וכו':

מג) מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא מעין ממעמקים קראתיך שהתחיל בה:

מד) ברוך אתה ה' העונה בעת צרה ואחר הברכה תוקעין, תרועה תקיעה תרועה, ויעבור וכו' כסי' כ"ט:

מה) על השביעית הוא אומר מתחיל מזמור ק"ב [כמ"ג], ואמר אנא ה"א וכו' וזכור לנו זכותם של דוד ושלמה בנו עבדיך ורחם וכו' מי שענה וכו':

מו) מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם לדוד, כשהיה ג' שנים רעב בימיו. ולשלמה, כשאמר כשחינך המקדש, רעב כי יהיה בארץ [כמלכים א' ח']. ואלה הם מעין הפתיחה שהתחיל תפלה לעני כי יעטוף שיחלוש ברעב:

מז) ברוך אתה ה' המרחם על הארץ ועונין אמן ותוקעין תר"ת וכו' כסי' כ"ט. ואח"כ אמר רפאינו ה' וכו' וגומר תפלת י"ח. ולרמב"ם אחר גמר התפלה תוקעין בחצוצרות. ואע"ג דיונה בתר דוד ושלמה הוה, הקדימוהו כדי לסיים כל הברכות עם מרחם על הארץ בה"א הידיעה דהיינו א"י, ובהא שייכי דוד ושלמה טפי, דבימיהם היה הצלחת ארץ ישראל:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

בבלי יז א

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי