עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/213

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא כברכות ח.

ורבא קראו פתחיא אוכמא כברכות נ: (והכוונה כדפירש"י בע"ז טז: תורה מפוארה בכלי מכוער).

רבה בר מתנה חבירו כסוף הוריות.

רבין בר רב אדא אמר לרבא אמרי תלמידך וכו' כיומא נ.

רבין בר נחמן מותיב ורבא מתרץ כיבמות פד:.

רב שישא בריה דרב אידי מתקיף על רבא ורבא השיב לו כיבמות עד:.

מר שמואל היה בימיו הריש גלותא כביצה כא: אדבריה רבא למר שמואל ודרש, והיה רבא רגיל אצל ריש גלותא כברכות נ., פסחים עד:, מו"ק יא., ב"ב כב.

אבל חבירו האהוב היה אביי אשר כפי הנראה היו חברים מנעוריהם ולא התפרדו עד יום מות אביי.

ובכל הש"ס מצינו מחלוקותם עד שאמרו סוכה כח. הויות דאביי ורבא.

א"ל אביי לרבא כשבת כה: לה., עירובין לז: נא. פח: צז. צח., פסחים יא. לג:, סוכה ב., מו"ק יא., מגילה ט., יבמות נה: סט:, כתובות ו: לו: פא. פא:, נזיר סד:, סוטה ו., קידושין ד. ה: יח. סד., ב"ק יא. נח: קיג: קיט., ב"מ לו: לז: ס. צ: צד. קטז:, ב"ב יב. כט. קל. קלה. קעד:, סנהדרין טו. מז:, ע"ז נ:, שבועות ה. יח. כג., מכות ז:, הוריות ב:, זבחים כד. סב:, מנחות יא. כד. קו., חולין ט: כ: קכ. קלד. קלו., בכורות מה., ערכין ד. ד: יט:, תמורה לא., כריתות יח: כד. נדה לז:.

אותיב לרבא כשבת קכד., פסחים צד:, ביצה יב:, יומא נ. סה., תענית יב. מגילה כז., כתובות עה:, גיטין כח., מכות ז, זבחים טו:, מנחות כא., תמורה יט., כריתות יז:.

רמי ליה אביי לרבא כשבת צה. ב"ק ז.

אביי ורבא דאמרי תרוייהו כברכות נז., שבת ז. יב. מט: סז. עג. עה. קג. קמ., עירובין לה. עח. פסחים ק., ביצה ל:, מגילה טו:, תענית כו., יבמות נג., כתובות נב:, ב"ק מב., ב"ב ה. מ. מח:, סנהדרין כט: לב:, שבועות מב., מכות ז., הוריות ט., זבחים לג. סה., מנחות לה: לו. חולין נ.

אמרו דבר אחד שבת כז:, ועיין ערך אביי.

תרגמא אביי אליבא דרבא כשבת נב:, פב. קטו., עירובין פ:, פסחים יא:, סוכה יט., כתובות קי., ב"מ כב. פ: קז. קט., סוטה ח:, בכורות נה.

ורבא קראו תמיד בשם נחמני כשבת לג. עד., נדרים נד:, כתובות סה. ע"ז נח.

ויסופר סוף הוריות שאביי ורבא ור"ז ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא (שאז נפטר רב יוסף בפומבדיתא) אמרי כל דאמר מלתא ולא מיפריך ליהוי רישא ונפל הגורל על אביי אז קם רבא וא"ל נחמני פתח ואימא.

והנה מה שמצינו תמיד מקודם אביי ואח"כ רבא, לא שאביי היה חכם יותר מרבא או קשיש ממנו כי אדרבא מצינו ב"ב כב. שעוד בחיי רב יוסף רבם הנהיגו שניהם את ישיבתם הפרטית ורב אדא בר אבא היה אומר לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בשרא שמינא בי רבא, אבל יען שאביי זכה למלוך בפומבדיתא קודם רבא, לכן סדרו בש"ס את אביי מקודם.

ומצינו שרבא היה הולך לפומבדיתא לפני אביי כע"ז נח. שאמר רבא כי אתאי לפומבדיתא אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא.

וכן מצינו שניהם ביחד עוד טרם