ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קע א
זכרים: "כִּי עַד סִירִים סְבֻכִים" (נחום א י). וסִיר אחר יקובץ בלשון נקבות: "וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו" (שמות כז ג).
ויש פַּיִל שעיי"ן שלו נראית – בַּיִת, חַיִל, עַיִר, עַיִן, יַיִן, שַׁיִת, בַּיִר. ובסמוך תנוח עי"ן-הפֹעל בצרי: "בֵּית יְיָ" (שמות כג יט), "עֵין יְיָ" (תהלים לג יח), "עֵין הַקּוֹרֵא" (שופטים טו יט), "זֵית שֶׁמֶן" (דברים ח ח), "כְּיֵין לְבָנוֹן" (הושע יד ח), "חֵיל פַּרְעֹה" (שמות יד כח). ובאו במוכרת על דרך הסמיכות: "כְּיֵין הַטּוֹב" (שה"ש ז י), "בְּחֵיל כָּבֵד" (מ"ב יח יז). ובאו בסמוך על דרך המוכרת: "מִיַּיִן הָרֶקַח" (שה"ש ח ב), "הַיַּיִן הַחֵמָה" (ירמיהו כה טו), "יַיִן תַּרְעֵלָה" (תהלים ס ה), "וְעַיִר פֶּרֶא" (איוב יא יב). והקבוץ: זֵתִים בצרי, בָּתִּים בקמץ, וקבוץ עַיִר בהראות עי"ן-הפֹעל: "וַעְיָרִם עֲשָׂרָה" (בראשית לב טז). וכן קבוץ חַיִל בהראות עי"ן-הפֹעל: "שָׂרֵי הַחֲיָלִים" (מ"א טו כ). ובסמיכות תנוח. וקבוץ עַיִן – עֵינַיִם. ובלשון נקבות בהראות עי"ן-הפֹעל: "עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת" (דברים ח ז). ובסמוך נחה: "עֵינֹת מַיִם" (שמות טו כז). ובחירק: "מַעְיְנֹת תְּהוֹם" (בראשית ז יא). ובכנוי: עֵינוֹ, בֵּיתוֹ בצרי, ובחירק: "שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ" (ישעיהו י יז), "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה" (בראשית מט יא). וכן תאמר יֵינוֹ, זֵיתוֹ, בֵּירוֹ בצרי או בחירק, וכן שאר הכנויים. וקבוץ בַּיִר לא מצאנו, ואולי יקובץ בלשון נקבות כי הוא לשון נקבה "כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֵיהָ" (ירמיהו ו ז), ונאמר בְּיָרוֹת כמו עֲיָנוֹת. ואולי נאמר בֵּרִים כמו זֵתִים. וקבוץ יַיִן מצאנו בדברי רז"ל: "יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת" (משנה ביצה א ט). ואפשר שיהיה מזה המשקל: "וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא" (דברים ג כט), והיה ראוי להיות גַּיִא על משקל בַּיִת, זַיִת, אלא שהוקל.
פֵּל בצרי – אֵל, גֵּר, כֵּן, נֵר, זֵר, נֵד, עֵד, עֵר, רֵק, רֵשׁ. "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" (תהלים יח כט), "כִּי אַתָּה נֵירִי יְיָ" ונכתבה בו עי"ן-הפֹעל בשירת ספר שמואל (ש"ב כב כט). "בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (דברים א טז), "בַשָּׁמַיִם עֵדִי" (איוב טז יט), "וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ" (משלי ו יא), "מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם" (משלי י טו). וקבוצם: אֵלִים, גֵּרִים, כֵּנִים. ונֵר יקובץ בלשון נקבות: "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח ב). ובסמוך: "אֵילֵי מוֹאָב" (שמות טו טו). וכן בכנוי: "יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם" (ישעיהו מג ט).
פָּל בקמץ – זָר, רָע, רָשׁ, שָׁב, עָב. קמוצים, ובהסמכם פתוחים. ובאו קמוצים בסמיכות: "כְּעָב טַל" (ישעיהו יח ד), "כְּעָב מַלְקוֹשׁ" (משלי טז טו), "וְעָב עֵץ" (יחזקאל מא כה). ורַע הרבה ממנו פתוחים, והן ידועין על פי המסורת.