ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנח א
ובא "נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת" (ירמיהו מח מא) בחירק הרי"ש ודגש היו"ד למורת הנח, כי היה דינו בשקל כְּלָיוֹת, או הוא משקל אחר. ובכנוי: "וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ" (דברים כד יג), "הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ" (תהלים קמז טו), ובסגול: "בִּצַּע אֶמְרָתוֹ" (איכה ב יז), אף על פי שהנפרד בחירק, כי הכל שוה במשקל. "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה" (דברים ח ד) – הלמ"ד בקמץ, וכן בכל השמות, אבל בפעלים הלמ"ד בפתח: "חִבְּלָה יְלָדַתְךָ" (שיר השירים ח ה), כמו שכתבנו. "הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ" (בראשית טז ג), "וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי" (משלי כג טז), "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ" (בראשית כד סא), וכן כל הכנויים בזה הדרך, וכן כל שם שסופו ה"א הנקבה תשוב תי"ו בסמוך ובכנוי, וכן בקבוץ ו"ו-תי"ו זולתי מעטים כמו שכתבנו. ופִּשְׁתָּה יקבץ בלשון זכרים – פִּשְׁתִּים, וכן מן חִטָּה – חִטִּים, ובכנוי נגרעה ממנו הה"א הנקבה ולא הומרה תי"ו כמשפט משקלו ואמרו "צַמְרִי וּפִשְׁתִּי" (הושע ב ז), והיה לו לומר וּפִשְׁתָּתִי על המנהג, ונהגו בו מנהג סֻכֹּה כמו "וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ" (איכה ב ו), "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" (תהלים כז ה). וכן אמרו מן תְּבוּנָה "כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים" (הושע יג ב). ורז"ל נשתמשו בו עם נו"ן בסוף באמרם "כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אִין מַדְלִיקִין בּוֹ אֶלָּא פִשְׁתָּן" (משנה שבת ב ג). וכן נשתמשו בו עם הכנוי בנו"ן: "גָּמָל הָעוֹבֵר וְהִדְלִיק פִּשְׁתָּנוֹ אֶת הַבִּירָה" (משנה בבא קמא ו ו). או יהיה "פִּשְׁתִּים", "פִּשְׁתִּי" משקל אחר: פִּשְׁתֶּה בסגול, על משקל לִבְנֶה, אִשֶּׁה, והה"א בזה המשקל תפול בקבוץ ובכנוי. ויתכן להיות מזו הגזרה מִנְחָה, והראיה מה שנהגו לקרוא במשנה "מְנָחוֹת" המ"ם בשוא, להורות כי שרשו מנח כמו שִׁפְחָה ששרשו שפח. ואלו היה שרשו נחה והמ"ם נוספת, היה ראוי לקרוא מִנְחוֹת המ"ם בחירק, כמו מִצְוֹת, או בפתח כמו מַרְאוֹת. ויתכן להיות מזאת הגזרת "וְיַעֲלַת חֵן" (משלי ה יט), יאמר במוכרת יַעֲלָה ובפלס נַעֲרָה, וכן נהגו בעלי השיר בשיריהם לקרוא יַעֲלָה. גם יתכן להיות "וְיַעֲלַת חֵן" מן יְעֵלִים, והסמוך "יַעֲלֵי סָלַע" (איוב לט א), כמו מן לְבֵנִים – לִבְנֵי, "לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם" (שמות ה יט), "לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד י), ואם כן יהיה המוכרת מן "יַעֲלַת חֵן" יְעֵלָה בפלס לְבֵנָה, וזהו דעת רבי יעקב בן אלעזר, ותפש על הראשונים בעלי השיר שאמרו יַעֲלָה בפלס נַעֲרָה. והנשיא הרופא רבי יצחק בן באן בנשת חזק דברי הראשונים בעלי השיר שאמרו יַעֲלָה, כי כמוהו "בְּנוֹת יַעֲנָה" (ישעיהו יג כא), "כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר" (איכה ד ג).
פָּעְלָה – עָצְמָה, עָרְמָה, חָכְמָה, קָרְחָה, חָרְבָּה, עָרְלָה, שָׁפְכָה, כָּתְנָה מן "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ" (שמות לט כז), מָשְׁחָה מן להיות להם משחתם.