ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנח ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קנח ב · >>

והסמוך: "חָכְמַת חֲכָמָיו" (ישעיהו כט יד), "בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ" (ישעיהו מז ט). והכנוי: עָצְמָתִי, "וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי" (ישעיהו י יג). וכן הקבוץ: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה" (משלי א כ), "עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים" (ש"א יח כה) אחד בסמוך ובמוכרת. אבל "אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת" (יהושע ה ג) הוא משקל אחר. ובשורק: טֻמְאָה – "וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו" (ויקרא ז כ), "אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ" (ויקרא יט כ), חֻמְצָה – "מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ" (הושע ז ד), או הוא מקור. ובתי"ו מקום ה"א בזה המשקל: מָחֳרָת, ומפני החי"ת שהיא גרונית הוסב הקמץ-חטף תחתיה, "וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת" (במדבר יא לב), "וַיְהִי מִמָּחֳרָת" (בראשית יט לד). והוא קמץ אלא אם כן הוא סמוך – "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח" (במדבר לג ג).^[1] ובא שהעי"ן שלו גרונית ולא הוסב הקמץ תחתיה: "וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה" (איוב לא מ) והאל"ף נחה. והָלְאָה מזה המשקל, אלא ששב הקמץ-חטף לקמץ-רחב כמו שבא גם כן בצווי הקל "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי" (תהלים פו ב) בקמץ-רחב תחת קמץ-חטף ב"שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם" (דה"א כט יח).

פְּעָלָה – גְּעָרָה, קְעָרָה, צְדָקָה, בְּרָכָה. ובא הפ"א בקמץ-חטף: "בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם" (מ"ב ב א). וכן הוא האחד מן "כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת" (יחזקאל יג ד) – חֳרָבָה, כי מן חָרְבָּה יאמר חָרְבּוֹת בסמוך ובמוכרת. ובסמוך הפ"א בחירק: "צִדְקַת הַצַּדִּיק" (יחזקאל יח כ), "בִּרְכַּת יְיָ" (בראשית לט ה).^[2] וכן בכנוי ובקבוץ הפ"א בשוא: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת" (ישעיהו לג טו), "כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד" (תהלים כא ז), ובסמוך: "אֵת כָּל צִדְקוֹת יְיָ" (ש"א יב ז), "בִּרְכֹת אָבִיךָ" (בראשית מט כו) – הפ"א בחירק. וכן בכנוי: "וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו" (יחזקאל ג כ). ואם עי"ן-הפֹעל אות גרונית פ"א-הפֹעל בפתח: "גַּעֲרַת חָכָם" (קהלת ז ה), "קַעֲרַת כֶּסֶף" (במדבר ז יג), "קַעֲרֹת כֶּסֶף" (במדבר ז פד). ומזה המשקל: "מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל" (ש"א כו יב) – רְאָשׁוֹת בפלס קְעָרוֹת, אלא שזה בא בשני סימני רבוי, כמו שכתבנו במשקל פֵּעָל (לעיל קמז ע"ב). ומזו הגזרה "וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ" (ויקרא יא ח) "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ" (דברים כא כג), הנפרד נְבָלָה בקמץ, ואלו היה נְבֵלָה בצרי היה עם הכנוי(נבלות נבלותם) [נְבֵלָתוֹ, נְבֵלָתָם] בצרי, כמו שיתבאר במשקלו (לקמן קנט ע"א). ומצאנו בזו הגזרה מלה שלא נשתנית בסמיכות: מְעָרָה, והקבוץ: מְעָרוֹת, ובסמיכות כמו כן: "וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים" (ישעיהו ב יט), "אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (בראשית כג ט), "אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם" (ש"א כב א), "בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה" (מ"ב יח יז), וכן "מְצָדוֹת סְלָעִים" (ישעיהו לג טז),

נימוקי רבי אליהו בחור

1. וזה שאמרו: כל מָחֳרַת שסמך לה"א הוא בפתח.
2. כל המשקלים שהם עם ה"א הנקבה לא ישתנו, רק משקל פְּעָלָה שבסמיכת היחיד ישוב השוא לחירק והקמץ לשוא, ובכנוי היחיד כן.