ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנד ב
וכן נשאר הקמץ בסמיכות במלת "וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם" (מ"ב טו י), וכן בכנוי: "וּמְחִי קָבָלּוֹ" (יחזקאל כו ט), ונדגש להבלעת הנח, כמו "קָטָנִּי עָבָה" (מ"א יב י).
ויש במשקל הזה שידגש בקבוצם מקום הנח, כמו מן עָרוֹם – עֲרֻמִּים, אָדוֹם – אֲדֻמִּים, נָקוֹד – נְקֻדִּים, וכן מן עָבוֹת – "אֵלָה עֲבֻתָּה" (יחזקאל ו יג), ויקבץ בלא דגש: עֲבוֹתִים, עֲבוֹתוֹת.
ויש במשקל הזה שהוא דגוש: פַּעוֹל – "עֲשֵׂה הָרַתּוֹק" (יחזקאל ז כג), "וְכַמֹּן יִזְרֹק" (ישעיהו כח כה). לא ישתנה בסמוך ובקבוץ ובכנוי מפני הדגש. וקבוץ רַתּוֹק בשורק ובלשון נקבות: "וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב" (מ"א ו כא). אבל "וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף" (ישעיהו מ יט) הוא מן הקלים. וכשהלמ"ד שלו אל"ף: "קַנּוֹא וְנֹקֵם יְיָ" (נחום א ב).
פָּעוּל – שָׁאוּל, חָרוּל, "שָׂרוּעַ וְקָלוּט" (ויקרא כב כג), בָּרוּךְ, עָצוּם, שָׁבוּעַ. וכן לדעת אדוני אבי ז"ל "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם" (ירמיהו ט ז) שם-תאר, ענינו כמו שׁוֹחֵט. וכן במשקלו "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ" (משלי כח יז), כמו עוֹשֵׁק. וישתנו בסמוך ובקבוץ ובכינוי, כמו שישתנה רָחוֹק, קָרוֹב. ושָׁבוּעַ יקובץ בלשון זכרים ובלשון נקבות, ולא ישתנה בקבוץ ובכנוי: "שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים" (דניאל י ב), "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים" (דניאל ט כד), "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ" (דברים טז ט), "בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם" (במדבר כח כו). והיה כן להפריד בינם ובין "שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם" (יחזקאל כא כח) שהוא ענין אחר. ובסמוך נשתנה: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" (בראשית כט כז), "חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל" (יחזקאל מה כא). וחָרוּל נדגש בקבוצו, כמו "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים" (משלי כד לא).
ויש במשקל זה שהוא דגוש: פַּעוּל – "טַבּוּר הָאָרֶץ" (שופטים ט לז), תַּנּוּר, תַּפּוּחַ, עַמּוּד, אַלּוּף, "חַנּוּן וְרַחוּם" (יואל ב יג), שַׁכּוּל, חַלּוּק – "חַלֻּקֵי אֲבָנִים" (ש"א יז מ). ולולי החי"ת היה רַחוּם דגוש, לפיכך הרי"ש פתח, ואלו היה מן הקלים היה קמץ. ולא ישתנה בקבוץ ובכנוי ובסמוך שלא יפול הדגש: תַּפּוּחִים, עַמּוּדִים, וכן "בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת" (תהלים קמח יב), "וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל" (תהלים עח לא). ואשר הוא מן הקלים יאמר בְּחוּרִים, בְּחוּרֵי – "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל" (ש"א כו ב), "וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל" (ש"ב י ט), והם מן בָּחוּר שהוא קמוץ. אבל "מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו" (במדבר יא כח) הוא