ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/י ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · י ב · >>

והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יו"דין: "וְקוֹיֵ יְיָ" (ישעיהו מ לא), וכן "בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים" (ירמיהו לח יא) – והיו"ד והמ"ם שהם סימן הרבים נפלו מהם.

ופעמים יפילו המ"ם ותשאר היו"ד בלתי הסמיכות: "מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר… מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף" (ישעיהו ה יא), "אֹהֲבֵי לָנוּם" (ישעיהו נו י), "יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר" (ישעיהו יד יט), "וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי" (ירמיהו לג כב), "עַד אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין" (איוב יח ב), "הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים" (איוב ח יא), "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא" (תהלים פד ז), "גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם" (ישעיהו כח ט), "לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם" (יחזקאל יג ב), "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב" (ירמיהו כג כג), "וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ" (שופטים ה י) והדומים להם. ויתכן שיהיו כֻלם סמוכים על אותיות השמוש, כמו שאנו עתידים לבאר בשער המלין (לקמן קצד ע"א).

אבל מצאנום גם כן בלא אות השמוש: "חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים" (מ"א ו ד), "נִטְעֵי נַעֲמָנִים" (ישעיהו יז י), "אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר" (יחזקאל כג יד), "אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל" (שופטים יט כב), "בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים" (בראשית נ כג), "בְּנֵי רְבִעִים" (מ"ב י ל), "מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים" (מ"א י טו), "מֵי הַמָּרִים" (במדבר ה יח), "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו ו), "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" (תהלים עח מט).

ויש שיבואו בחירק כמו שיבואו עם המ"ם: "יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי" (ש"ב כג ח), שהוא כמו הַשָּׁלִישִׁים, "שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי" (יחזקאל לב ל) – כמו צִידוֹנִים, "לַכָּרִי וְלָרָצִים" (מ"ב יא ד) – כמו לַכָּרִים, "וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי" (ש"ב כב מד) – כמו עַמִּים, וכן "הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי" (תהלים קמד ב), "הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי" (איכה ג יד).^[1]

ויש שיבואו בפתח בהֵראות היו"ד, ובא כמו עם כִנוי היחיד: "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" (ירמיהו כב יד) – כמו חַלּוֹנִים, "הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי" (דה"ב לג יט) – כמו חוֹזִים, "וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ" (ירמיהו יז יג) – כמו וְסוּרִים. ויש לפרשו שהיו"ד לכִנוי, רוצה לומר סוּרִים מִמֶּנִּי, והוא מאמר הנביא בדבר האל, כמו שימצא זה בדברי הנביאים. או יהיה

נימוקי רבי אליהו בחור

1. א"א: כן במסרה: ג' כתיבין עמי וסבירין עמים, והני הך.