ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/י א
ויהיה מלעיל בהסמכו למלה זעירא או למלה שהיא מלעיל, כמו "וּב֣וֹרֵא רָ֑ע" (ישעיהו מה ז), "הִנְנִי רֹ֣פֶא לָ֔ךְ" (מ"ב כ ה). אבל "וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ" (ישעיהו מה ז) מלרע.
ואם יהיה בשלמים מלעיל יהיה מאריך גם כן בעי"ן-הפֹעל להעמיד הצרי, כמו "וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּֽדֵֽר־גָּדֵר֩" (יחזקאל כב ל עי"ש).
ומצאנוהו בה"א נוספת בסופה: "כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵ֖רָה" (הושע ז ד), לפי שהמלה מלעיל נֹאמר כי הה"א נוספת ולא באה סימן לנקבה, ועוד, כי תַּנּוּר מצאנוהו בלשון זכר: "תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ" (ויקרא יא לה).
וכן בשמות: "לַיְלָה", "נַ֣חְלָה מִצְרָיִם" (במדבר לד ה), "נַ֝֗חְלָה עָבַר עַל נַפְשֵֽנוּ" (תהלים קכד ד), "אַ֣רְצָה מִצְרָיִם" (שמות ד כ), "הַשָּֽׁעְרָה" (דברים כב טו), "הֶחָ֑דְרָה" (שופטים טו א), "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּֽגְבָּה" (בראשית יב ט), "בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַ֔רְסָה" (שופטים יד יח), "מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה" (יחזקאל מ יט), "וְאֶת־מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַֽחִיצ֔וֹנָה" (מ"ב טז יח), "הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה" (שמות ג א), "וַיָּבֹא דָוִד נֹ֔בֶה" (ש"א כא ב), "וּדְדָ֖נֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ" (יחזקאל כה יג) והדומים להם שהם מלעיל – הה"א נוספת.
ותבוא גם בתוספת יו"ד, כמו "שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג טז), "חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע" (ישעיהו כב טז), "הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" (תהלים קכג א), "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה" (בראשית מט יא), "עֹזְבִי הַצֹּאן" (זכריה יא יז), וכן "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ" (תהלים קא ה), "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג ז), "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" (תהלים קיג ט), "הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת" (תהלים קיג ה-ו) – היו"ד בהם נוספת.
וכן בשמות: "וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" (בראשית מט יא), "אֲדֹנִי צֶדֶק" (יהושע י א), "מַלְכִּי צֶדֶק" (תהלים קי ד).
והעשתי עשרה
[עריכה]בת חמש אותיות עם היו"ד והמ"ם הנוספות, להורות על רבים זכרים נסתרים או נמצאים או מדברים-בעדם שפעֻלתם לזמן הוה, והנמשל פּוֹעֲלִים.
ואם בסמוך, תסור המ"ם ותשאר היו"ד, ולמ"ד-הפֹעל נקודה צרי, כמו "פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב י), "שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ" (במדבר ג כח).