נחמיאש על משלי ו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | נחמיאש על משליפרק ו' • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ו', כ"ב:

בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨ ׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ
  בְּֽ֭שׇׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ
    וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃


(כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. [תנחה] מגזרת ללכת בנחת ונהילה. בשכבך תשמור עליך, שלא יזיקך שום מזיק. והקיצות היא תשיחך, ותהיה לך צוות.

במסכת סוטה פרק ג: בהתהלכך תנחה אותך, בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך, זה יום המיתה. והקיצות היא תשיחך, בעולם הבא. ובאגדת תלים: בשכבך תשמור עליך, מן הרימה בקבר. ובספרי מסיים בה בפרשת ואתחנן: והקיצות, בימות המשיח; היא תשיחך, לעולם הבא.

בואלה שמות רבה: נוהג שבעולם, אדם לוקח חפץ, מֵצֵר לשומרו; אבל התורה משמרת בעלה, שנאמר: בהתהלכך תנחה אותך וגו׳: