נחמיאש על משלי ו ח
<< | נחמיאש על משלי • פרק ו' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ
אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃
ואף על פי כן תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה – כדי שיהיה לה טרף מיוחד. וכבר נסו הראשונים דבר זה ומצאו שאין אחת גוזלת מחבירתה. על כן יש לך לראות דרכיה ולהתחכם ואל תתעצל, אלא השתדל לעשות מלאכה שתחיה בה אתה ואשתך ובניך ובנותיך ואנשי ביתך:
תכין בקיץ לחמה. הוא שם כלל לכל מאכל, כמא דאת אמר (תהלים קלו, כה) "נותן לחם לנל בשר". ונקראת הפת בפרט לחם, כי הוא העיקר הסועד לב האדם. ועל מה שאוכלת מיד אמר [תכין] בקיץ לחמה, ועל מה שאוכלת אחר זמן אמר: אגרה בקציר מאכלה. כי על מה שאוכלת מיד נופל לשון הכנה, כמא דאת אמר (בראשית מג, טז) "וטבוח טבח והכן" וגו'. ועל מה שאוכלת אחר זמן נופל לשון אגרה, כמא דאת אמר (דברים כח, לט): "ויין לא תשתה ולא תאגור", שטעמו: לא תשתה מיד, ולא תאגור ותאסוף לאחר זמן. ולפי דרכיה למדנו חכמתה, כי הזרעונים שרואה שיכולין להתקיים, אוגרת לאכלם לאחר זמן; והזרעונים שרואה שהם לחים וקרובים להתעפש, מפנה אותם לאוכלם מיד.