משנה תמורה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תמורה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק רביעי ("ולד חטאת") · >>

פרקי מסכת תמורה: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה, ימותו.

שעברה שנתה, ושאבדה ונמצאת בעלת מום, אם משכפרו הבעלים, תמות, ואינה עושה תמורה, לא נהנין, ולא מועלין.

אם עד שלא כפרו הבעלים, תרעה עד שתסתאב, ותמכר ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה, ומועלין בה.

משנה ב[עריכה]

המפריש חטאתו ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה, תמות.

המפריש מעות לחטאת ואבדו והקריב חטאת תחתיהן ואחר כך נמצאו המעות, ילכו לים המלח.

משנה ג[עריכה]

המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש מעות אחרים תחתיהן, לא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאו המעות הראשונות, יביא מאלו ומאלו חטאת, והשאר יפלו לנדבה.

המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש חטאת תחתיהן, לא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות והרי חטאת בעלת מום, תמכר ויביא מאלו ומאלו חטאת, והשאר יפלו לנדבה.

המפריש חטאתו ואבדה והפריש מעות תחתיה, לא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאת חטאתו והרי היא בעלת מום, תמכר ויביא מאלו ומאלו חטאת, והשאר יפלו לנדבה.

המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה, לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה והרי שתיהן בעלות מום, ימכרו ויביא מאלו ומאלו חטאת, והשאר יפלו לנדבה.

המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה, לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה והרי שתיהן תמימות, אחת מהן תקרב חטאת, והשניה תמות, דברי רבי.

וחכמים אומרים, אין חטאת מתה אלא שנמצאת מאחר שכפרו הבעלים, ואין המעות הולכות לים המלח אלא שנמצאו מאחר שכפרו הבעלים.

משנה ד[עריכה]

המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום, מוכרה ויביא בדמיה אחרת.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אם קרבה השניה עד שלא נשחטה [ הראשונה ], תמות, שכבר כפרו הבעלים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה תמורה ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום אם משכיפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה ולא נהנין ולא מועלין אם עד שלא כיפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה.

(ב) המפריש חטאתו ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה תמות המפריש מעות לחטאתו ואבדו והקריב חטאת תחתיהן ואחר כך נמצאו המעות ילכו לים המלח.

(ג) המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש מעות אחרות תחתיהן לא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאו המעות הראשונות יביא מאלו ומאלו חטאת והשאר ייפלו לנדבה המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש חטאתו תחתיהן לא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות והרי חטאת בעלת מום תימכר ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר ייפלו לנדבה המפריש חטאתו ואבדה והפריש מעות תחתיה לא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאת חטאתו והרי היא בעלת מום תימכר ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר ייפלו לנדבה המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה והרי שתיהן בעלת מום יימכרו ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר ייפלו לנדבה.

המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה והרי שתיהן תמימות אחת תקרב חטאת והשניה תמות דברי רבי וחכמים אומרין אין חטאת מתה אלא שנמצאת מאחר שכיפרו הבעלים ואין המעות הולכות לים המלח אלא שנמצאו מאחר שכיפרו הבעלים.

(ד) המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום מוכרה ויביא בדמיה אחרת רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אם קרבה השניה עד שלא נשחטה הראשונה תמות שכבר כיפרו הבעלים.

פירושים[עריכה]