משנה פסחים י ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק י · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מזגו לו כוס שלישי, מברך על מזונו.

רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר.

בין הכוסות כג הללו, אם רוצה לשתות, ישתה.

בין שלישי לרביעי, לא ישתה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שְׁלִישִׁי, מְבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ. רְבִיעִי, גּוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל, וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ, אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, יִשְׁתֶּה. בֵּין שְׁלִישִׁי לָרְבִיעִי, לֹא יִשְׁתֶּה.

נוסח הרמב"ם

מזגו לו כוס שלישי בירך על מזונו רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה.

פירוש הרמב"ם

מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו כו': מה שחייב שלא נתיר לו לשתות בין שלישי לרביעי הוא כדי שלא ישתכר כי היין בתוך המאכל לא ישכר כמו שישכר בלי מאכל. וברכת השיר הוא נשמת כל חי עד סופה וכמו כן יהללוך עד הסוף יקרא ברכת השיר ואם אמר שתיהם ה"ז משובח:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ברכת השיר - אית דאמרי נשמת כל חי כא. ואית דאמרי יהללוך ה' כל מעשיך כב. ונהגו למימרינהו לתרוייהו:

בין שלישי לרביעי לא ישתה - שלא ישתכר ושוב לא יוכל לגמור את ההלל. ואם תאמר כבר משוכר הוא שהרי שתה כל רצונו בתוך הסעודה, יין שבתוך המזון אינו משכר כד, ושלאחר המזון משכר:

פירוש תוספות יום טוב

ברכת השיר. כתב הר"ב אית דאמרי נשמת כל חי וכתבו התוס' דקוראו ברכת השיר לפי שבשבתות אומרים אותו אחר פסוקי דזמרה. ולאית דאמרי יהללוך. פי' הרשב"ם דברכת השיר כלומר ברכת השבח דגומרין בו בא"י מלך מהולל בתשבחות:

[בין הכוסות הללו. בין [ב'] ראשונים לשנים אחרונים אם רצה לשתות ישתה. [רשב"ם]]:

בין שלישי לרביעי לא ישתה. פי' הר"ב שלא ישתכר כו'. וא"ת כבר משוכר כו' יין שבתוך המזון אינו משכר. בירושלמי הביאו הרי"ף וכתב ב"י סי' תע"ג דאפשר לומר דאף בין ראשון לשני לא ישתה כדי שלא ישתכר וימנע מעשות הסדר וקריאת ההגדה. והא דנקט דבין ג' לד' ולא ביאר בין ראשון לשני משום דמלתא דלא שכיחא היא להיות אדם שותה כ"כ קודם אכילה והר"ר יהונתן כתב דיין שלפני המזון אינו משכר ע"כ. וכך כ' הרשב"ם מדלא ממעט תנא אלא בין ג' לד':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על הברטנורא) וקראו ברכת השיר לפי שבשבתות אומר אותו אחר פסוקי דזמרה. תוספ':

(כב) (על הברטנורא) כלומר ברכת השבח דגומרין בו בא"י מלך מהולל בתשבחות. רשב"ם:

(כג) (על המשנה) בין הכוסות. בין ב' ראשונים לב' אחרונים רשב"ם:

(כד) (על הברטנורא) וכתב ב"י דאפשר לומר דאף בין הא' לב' לא ישתה כדי שלא ישתכר וימנע מעשות הסדר וקריאת ההגדה. והא דנקט בין ג' לד' ולא ביאר בין א' לב' משום דמלתא דלא שכיחא היא להיות אדם שותה כ"כ קודם אכילה. והרי"כ כתב דיין שלפני המזון אינו משכר. וכ"כ רשב"ם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מזגו לו כוס שלישי וכו':    ביד שם פ"ז סימן י' ובטור א"ח סי' תע"ט וסי' ת"פ. ולא שמעי' ממתני' דברכת המזון טעונה כוס דהכא ד' כסי תקינו רבנן משום חירות אלא כיון דאיתנהו כל חד וחד ראוי שיעשה בו מצוה אבל בשאר ימות השנה לא בעי כוס שאף כאן מעיקרא אין הכוס בא בשביל ברכת המזון אלא בשביל חירות:

רביעי גומר את ההלל:    כך נמצא בקצת ספרים דל"ג מלת עליו ה"ר יהוסף ז"ל. גרסי' בגמ' ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר' טרפון ע"כ. וכתב רש"י ז"ל הכי גרסי' רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול. ומפ' בגמ' למה נקרא הלל הגדול מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם כדכתיב הודו לאל השמים נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול ע"כ. וכן כתב הרשב"ם ז"ל ותוס' ז"ל כתבו רביעי אומר עליו הלל הגדול רביעי גרסי' ולא גרסי' חמישי אבל הרי"ף והרמב"ם ז"ל גרסי בברייתא כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר"ט. וכתב הר"ן ז"ל שהר"ז הלוי סובר דר"ט פליג אמתני' דתנן בריש פירקין לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ור"ט ס"ל דחמשה ולא נהירא וכו' עד ועוד דלא אשטמיט חד תנא למיתני ולא יפחתו לו מד' כוסות של יין ר"ט אומר חמשה והעלה דמצוה מן המובחר לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול ושכן מטין דברי הרמב"ם ז"ל:

ואומר עליו ברכת השיר:    גמ' מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ופי' רשב"ם ז"ל יהללוך וגומרין בו בא"י נולך מהולל בתשבחות וזו היא ברכת השיר דמתני' כלומר ברכת השבח ע"כ. וכתבו התוס' וקמ"ל דאפי' במקום שלא נהגו לברך אחרי ההלל בלילי הפסח צריך לברך דאי נהגו פשיטא א"נ דאפי' במקום שנהגו ה"א דוקא בימים אבל בלילה אין צריך קמ"ל ע"כ. ועוד כתבו ז"ל ר' יוחנן אמר נשמת כל חי נראה ה"פ אף נשמת כל חי אחר יהללוך דאלת"ה אנן כמאן עבדינן וקורא ר' יוחנן לנשמת כל חי ברכת השיר לפי שבשבתות אומרים אותו אחר פסוקי דזמרה ע"כ וז"ל רשב"ם ז"ל בתלמוד מוגה ור' יוחנן אמר נשמת כל חי יהללוך ונשמת כל חי דהיינו ברכת השיר דמתני' דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל ומ"ש ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת ע"כ:

בין הכוסות:    בפירקין דף קי"א:

בין שלישי לרביעי לא ישתה:    כתב רשב"ם דהה"נ יין שלפני המזון אינו משכר ואם רצה לשתות בין ראשון לשני ישתה דהא לא ממעט תנא אלא בין שלישי לרביעי. וכן כתב הכל בו בשם ה"ר יונתן ז"ל בסי' נ' וכתב עוד דמ"מ ראוי להזהר שלא לשתות בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול דאיכא למימר דהאי דנקט בין שלישי לרביעי ולא ביאר בין ראשון לשני משום דמילתא דלא שכיחא היא להיות אדם שותה כ"כ קודם אכילה שישתכר וימנע מעשות הסדר ע"כ והר"ן ז"ל כתב בדף רנ"ב אפסקא דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין דאע"ג דאמרי' דבין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה משמע דודאי דהיינו בין כוסות אבל לא באמצע הכוס שאחר שמזג הכוס לספר עליו יציאת מצרים שהוא מן התורה אינו בדין שימזוג כוס אחר וישתה ועוד שהרי אומר עליו ב' פרקים מן ההלל וברכת אשר גאלנו שהן מפסיקין אותו בעל כרחו משתייה ע"כ. ובסוף אותו סימן חזר בו הכל בו וכתב ובין הכוסות הללו כבר בארנו שאם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה וגם לא לאחרי הרביעי ובאר הראב"ד ז"ל הטעם לפי שאם ישתה אחר ד' כוסות לא תהי' נכרת שתייתם אם היא למצוה אם לאו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו:    בה"מ:

רביעי גומר עליו את ההלל:    ואומר אח"כ גם הלל הגדול:

ואומר עליו ברכת השיר:    י"א דר"ל נשמת כל חי, שנקרא ברכת השיר מדמיוחד לשורר אותו בשבת וביו"ט אחר פסוקי דזמרה. וי"א דר"ל יהללוך, שנקרא ברכת השיר, מדהוא הברכה שאחר ההלל. ואנו נוהגין לומר תרווייהו, רק לא יסיים מלך מהולל אחר יהללוך, מדיסיים אחר ישתבח באותה ברכה עצמה (שו"ע או"ח, תפ). ואחר יהללוך, מיד ישתה כוס ד' ויברך ברכה אחרונה, ואח"כ יאמר שאר הפיוטים [רט"ז שם]:

בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה:    ולא חיישינן שישתכר, ולא יאמר הגדה, דשתייה שבתוך אכילה אינו משכר [אמנם נ"ל כמו דמחלקינן בעלמא בין שתוי לשכור [כא"ח צ"ט] כמו כן מחלקינן הכא, דדוקא שתייה קצת יותר מרביעית, אם הוא בתוך האכילה אינו משכר, אכל שכרות, דהיינו שתייה מרובה, ודאי אפילו בתוך אכילה משכרת, וכאשר יעיד הנסיון, מיהו לא חיישינן לה שישתה כל כך בתוך הסעודה]:

לא ישתה:    שלא ישתכר ולא יהיה יכול לגמור ההלל:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים