משנה פסחים ט ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ט · משנה ה | >>
מה בין פסח מצרים לפסח דורות? פסח מצרים מקחו מבעשורי, וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ועל שתי מזוזות, ונאכל בחפזון בלילה אחד, ופסח דורות יא נוהג כל שבעה.
מַה בֵּין פֶּסַח מִצְרַיִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת? פֶּסַח מִצְרַיִם מִקְחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד; וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כָּל שִׁבְעָה:
מה בין פסח מצרים - לפסח דורות?
- פסח מצרים -
- מקחו - מבעשור,
- טעון הזיה, באגודת איזוב -
- על המשקוף, ועל שתי המזוזות,
- ונאכל בחיפזון - בלילה אחד.
- ופסח דורות - נוהג כל שבעה.
רוצה באמרו נוהג כל שבעה, איסור אכילת החמץ. אבל פסח מצרים לא נאסר בו החמץ אלא יום אחד בלבד, לאומרו "ולא יאכל חמץ היום אתה יוצאים"(שמות יג, ג-ד), כאילו אמר לא יאכל חמץ היום אתם יוצאים.
ואמרו בכאן לילה אחת - רוצה לומר כי ליל אותו יום גם כן היתה אסורה בחמץ:
לילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ונאכל בחפזון בלילה אחד וחמוצו כל היום ופסח דורות חמוצו נוהג כל שבעה, דבפסח מצרים כתיב (שמות יג) ולא יאכל חמץ היום אתם יוצאים, קרי ביה ולא יאכל חמץ היום שאתם יוצאים בלבד:
מקחו מבעשור כו'. דכתיב (שמות יב ג) בעשור לחדש הזה ויקחו. זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור. [ואף על גב דמהך קרא דמקחו מבעשור שמעינן לביקור ממום ארבעה ימים לענין תמיד כמ"ש הר"ב במשנה ה' פרק ב' דערכין. ולעיל במשנה ג' כתבתי דפסח דורות צריך [נמי] ביקור ארבעה ימים. ובגמרא יליף לה דף צ"ו מדכתיב (שם יג ה) ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות החדש זה כזה. כבר כתב רש"י שם דמיהו לענין מקחו מבעשור אמעיטו שאין צריך שיפריש מבעשור. אלא יקח שנים שלשה טלאים מבעשור ויבקרום] ובשעת שחיטה [יפריש] אחד מהן. והאי הזה דגבי ביקור. דריש ליה למלתא אחריתא היינו למעוטי פסח שני. ועיין עוד מה שכתבתי במסכת ערכין שם] וכתיב (שמות יב יא) ואכלתם אותו בחפזון. אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון. בגמ'. וטעון הזאה וכו' א"צ לימוד דמשום ולא יתן המשחית שעבר בליל' ההוא נצטוו להזאה כמפורש בכתוב:
בלילה אחד. פירש רש"י בגמרא וה"ה פסח דורות נמי לילה אחד עד כאן וכדמייתינן בזה הכלל במשנה דסוף פרק ב' דמגילה כמ"ש הר"ב שם. ונהי נמי דחכמים גזרו ואמרו עד חצות. אין לפרש דתנא דידן בא לחלק בין של מצרים לשל דורות בדבר שמדבריהם. חדא דשל מצרים נמי היה ראוי לגזירה זו. ועוד כמה פסחי דורות נעשו קודם גזירת חכמים כי כן הסברא נותנת. ואף על גב דבסוף מכילתין תנן עד חצות ומדאורייתא כמו שמפרש שם הר"ב. אפילו הכי ליכא לפרושי למתניתין דהכא דאתיא כי ההוא תנא ומחלק בהכי בין של מצרים לשל דורות. דלאותו תנא אף פסח מצרים אינו נאכל אלא עד חצות. דהא הנהו קראי דקא יליף מינייהו בפסח מצרים כתיבי. אלא מתניתין דהכא כרבי עקיבא דבגמרא דסוף מכילתין. דסבירא ליה מן התורה נאכל כל הלילה. אלא שחכמים עשו סייג. וכוותיה מתניתין דסוף פרק שני דמגילה. וכתבו התוספות ואם תאמר א"כ אמאי תנייה כלל במתניתין כיון דשוים בזה. וי"ל דתנייה אגב דבעי למיתני וחמוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה:
אחד. עיין מ"ש במשנה ד' פרק ששי [ומשנה ה' פרק ב' דברכות]:
[ופסח דורות נוהג כל שבעה. וא"ת שלשה כתות שנשחט פסח דורות היאך אתה מוצא בשל מצרים וראיתי ירושלמי בפרק תמיד נשחט [משנה ה'] אדתנן התם הפסח נשחט בשלש כתות ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא ניתן כח בקולו של משה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום ומה היה אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת. וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת. ואל תתמה ומה אם אבק שאין דרכו להלך אתמר (שמות ט ט) והיה לאבק בכל מצרים, קול שדרכו להלך לא כל שכן. ע"כ. ואע"ג דלא קאמר אלא שתי כתות קיצר במובן דמהיכי תיתי כלל לומר שהיה קולו של משה מהלך כו'. אלא ממה ששנינו דפסח [נשחט] בשלש כתות א"כ הכי נמי שלש כתות עשה משה הרי דלא כהתוספות. אלא אף בפסח מצרים היה שלש כתות]:
(י) (על המשנה) מקחו מבעשור כו'. דכתיב בעשור לחודש הזה זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מבעשור. מיהו לענין ביקור ילפינן בגמרא מדכתיב ועבדת כו' בחדש הזה שיהיו כל עבודות החדש זה כזה דהיינו שיבקר בעשור כמה טלאים ובערב פסח יקח איזה שירצה. ועתוי"ט:
(יא) (על המשנה) ופסח דורות כו'. וא"ת שלש כתות היאך אתה מוצא בשל מצרים וראיתי בירושלמי ניתן כח בקולו של משה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום והיה אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת כו' ואל תתמה, ומה אם אבק שאין דרכו להלוך נאמר והיה לאבק בכל ארץ מצרים, קול שדרכו להלוך לא כ"ש:
מה בין פסח מצרים: סוף פ"י דהל' ק"פ:
יכין
פסח מצרים מקחו מבעשור: בי' לחודש. ואף דפסח דורות נמי טעון בקור ד' ימים, עכ"פ א"צ ללקחו ד' ימים קודם שחיטה, ובבקרו מוכר סגי:
ופסח דורות נוהג כל שבעה: ה"ק וחמוצו אינו נוהג רק יום א', ופסח דורות אסור בחמץ כל ז'. והא דנקט כולהו בפסח מצרים, ורק לעניין חמץ נקט פסח דורות, ולמה לא נקט כולהו בפסח מצרים, או כולהו בפסח דורות. נ"ל דנקט בכל חד מה שכתוב בו בפירוש ודו"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש